וואו, איזו שנה משגעת הייתה לנו בתוכנית הקצה שלי. כבר מעל לחמש שנים (יותר? לא ספרנו) שאנו מארחים מדי שבוע אמנ/ית או להקה אחרת לסט של מוזיקה לבחירתם, וב־2022 זכינו לארח בתוכנית גיבורים מוזיקליים שמלווים אותנו כבר שנים לצד כמה מוזיקאיות והרכבים חדשים שהכי סיקרנו אותנו השנה.
עמיר לב, קובארי, ניר שלמה, Totemo, Mercury Rev, יעל איזנברג, אולי דנון, גל דה פז, OSOG, ג'ני פנקין, עמרי קרן, יעל דקלבאום, Folly Tree, ראפו אוהד, Agat, חשש אמיתי, קמילה – זהו רק חלק קטן מרשימת האורחים שלנו בשנה החולפת (רק הניימדרופינג נשמע כמו מוזיקה לאוזנינו).
בסך הכל, שידרנו קרוב ל־50 סטים חדשים בעריכת אמנים שונים השנה. את כולם אפשר לשמוע כאן בלינק או להצטרף אלינו לתוכנית הקצה שלי בשידור חי, בכל יום רביעי ב־18:00.
אבל כפי שחלקכן כבר יודעות, אנחנו תמיד רוצות לדעת עוד על המוזיקאים שמככבים לנו באוזניות, ועל המוזיקה שמככבת להם באוזניות. את רובן המוחלט של העורכות והעורכים האורחים בתוכנית, זכינו לשאול כמה שאלות על ספריות המוזיקה שלהם. השנה פרסמנו כ־45 כתבות, בהן האורחים שלנו שיתפו אותנו בסיפורים אישיים, בטעמים אקלקטיים, אלבומים ששמעו בלופים והופעות שחלמו עליהן , בהשראות הגדולות בחייהם וברגעים מקסימים של אושר מוזיקלי מזוקק.
לפני שנמשיך בשגרה לעבר השנה המבטיחה הבאה, רצינו לסגור את השנה במבט מסופק ומבסוט לאחור. אספנו לכם מבין הכתבות כמה מהתשובות שהכי אהבנו השנה, כאלו שבאמת ריגשו אותנו או שממש הזדהינו איתן, כאלו שהכירו לנו התאהבויות מוזיקליות חדשות, כאלו שהציעו פרשנויות חדשניות ומרשימות למוזיקה שפעם חלפה ליד האוזן, כאלו שגילו ניצוץ של רגש אותנטי, ולא חסרות כאלו שגרמו לנו לצחוק בקול מול המסך.
בין התשובות השונות של האמנים שאספנו, לא חסרות גם המלצות למוזיקה חדשה ומעולה מהשנה החולפת, ובכלל, לרוב המוחלט של האמנים המשתתפים בתוכנית יצא בשנה החולפת אלבום או אי.פי. חדש – לכל אחד מאלה אתן יכולות ומאוד מוזמנות להצביע במצעד השנתי של רדיו הקצה 2022! ההצבעה נסגרת מחר (20.12.22) בחצות, אז לא כדאי להתמהמה:
הצביעו כאן למצעד השנתי של הקצה 2022
תודה לכל האמנים שהסכימו לחשוף לנו סודות ואהבות מעולמם המוזיקלי האישי, ותודה ל־2022, שבסך הכל הייתה די מרהיבה. הנה כמה המלצות וסיפורים שלהם שייתלוו איתנו במחשבות גם לשנה הבאה:
מוזיקה שאהבתם בעבר וחזרתם לשמוע בתקופה האחרונה?
עמיר לב: "מאנו צ'או. הוא לא מדבר על עצמו, רוב השירים שלו מוקדשים לנשים, לפליטים, לזונות, למסכנים, לסובלים, לאנשים תחת מלחמות, וכל המנגינות עטופות בתקווה. הוא היה מופיע לי קבוע בחלומות, בסוף כתבתי לו מייל. עוד לא ענה".
גיא רודוביץ': "בעקבות האלבום החדש והמדהים שהוציא השנה עמיר לב, רומה, חזרתי גם לאלבום הקודם שלו, חשמל מהשמש. שני האלבומים האלה משרטטים איזה קו מוזיקלי חדש אצל עמיר. אני חולה על זה, זה הכי מרגש בעולם. הטקסטים של עמיר כל כך נוגעים בעיניי, הם כמו זיקוק עדין ויפה של שירה עברית. להגיד מעט, לגעת בהרבה. ועכשיו, עם ההפקות של השנים האחרונות, זה פוגע לי בול בלב. רק עוד ועוד".
**גם שלי שרון ונלי פולי המליצו על האלבום החדש של עמיר לב. אפשר להצביע לו ולאלבומו החדש רומה במצעד השנתי של הקצה**
קובארי: "אופניים חשמליים של תומר ישעיהו מפעיל אותי פעם אחר פעם, אני חוזרת אליו באופן קבוע כי הוא פותח לי את צ׳אקרת הכתיבה. זה האלבום הראשון שלו בעברית והוא מרגיש לי הכי כאוב, שנכתב במנטליות של 'אין לי מה להפסיד'. הכל שם מדמם, אנד איי לייק איט. אני שמה אותו באזניים ואינסטינקטיבית פותחת את אפליקציית הפתקים בטלפון, כותבת לי שירים חדשים".
איתי בלטר: "ניק קייב. מרגש לחזות בשינוי שהוא עבר ועובר בעקבות מות בנו, כל האנושיות הזו שחדרה למוזיקה ולטקסטים ולשירה שלו החזירה אותו גם אליי. הייתי בהופעה האחרונה שלו בתל אביב, הוא היה קרוב לאנשים, חיבק אותם, שיתף אותם עם עצמו, שר ממקומות אחרים. היה בו אומץ חדש וזה פתח את הלב שלי לגמרי".
Good Intentions (אור): "Weezer. שנה שעברה נכנסתי אליהם עמוק יותר, במיוחד עכשיו כשהם הוציאו מדי עונה אי.פי. חדש בסדרה בשם SZNS, נשאר עוד אחד בחורף ואני מחכה לו, בעוד ששלושת הקודמים ממש היו עבורי פסקול של כל עונה השנה".
מה האלבום האחרון שהפתיע אתכם?
קמילה: "Motomami, האלבום האחרון של הזמרת רוסליה. מה שמיוחד בו זה שבאלבום משולבים יחד ז׳אנרים, פלמנקו עתיק ומסורתי יחד עם מוזיקה אלקטרונית מתקדמת. גם אצלי המוטו הוא לחבר בין שורשים לבין הכאן והעכשיו וכל מיני סגנונות מוזיקליים חדשים".
**גם ג'ני פנקין ושחר גוטמן המליצו על האלבום החדש של רוסליה. אפשר להצביע לה ולאלבומה החדש Motomami במצעד השנתי של הקצה**
גל דה פז: "Larry Lovestein & The Velvet Revival, שהוא בעצם מק מילר באי.פי. תחת שם בדוי. מהמם, מהמם, מהמם".
עמרי קרן: "אלבום הבכורה של Parcels הוא האלבום האחרון שאני זוכר שהעיף אותי. הכרתי אותם דרך איזה סרטון שקפץ ביוטיוב, בו הם התלבשו מדהים וניגנו בשיא הסטייל. משם המשכתי לאלבום, שכבר בשמיעה ראשונה נשמע לי כמו יצירה שלמה, מההתחלה ועד הסוף. סופר פאנקי, על גבול הדיסקו, אך בו־זמנית מלא בקולות ועיבודים שמזכירים לרגעים גם את החצי השני של שנות ה־60 באמריקה. אה, ואחד מהם נראה כמו ג'ורג' האריסון, שזה תמיד טוב".
ניר שלמה: "חייב להגיד שהאלבום האחרון שהפתיע אותי הוא האלבום שיעיר את אמא של דניאל רובין. שווה לציין שדניאל היא בת הזוג שלי, אז נכחתי בתהליך הכתיבה שלו, והופתעתי מהקונספט של האלבום, מכמה שהוא ספציפי ויורד לפרטים, סומך על המאזין שיישאב פנימה לסיפור שהוא לא חווה עם דמויות שהוא לא מכיר, ויתרגש איתן. התוצאה עוצמתית וחד פעמית".
רענן פוגל: "הילה רוח והאלבום החדש שלה, בת ים. הילה כזאת קול וכזאת סוחפת. האלבום הזה מאוד שונה מהקודמים שלה, אבל טוב לא פחות, אם לא יותר. היא ליוותה אותי וייעצה לי אמנותית באלבום החדש שלי, והיא חדה בייעוץ כמו שהיא חדה עם המוזיקה שלה, עם הטקסטים וההגשה המאוד ייחודיים לה".
**גם חשש אמיתי המליצו על האלבום החדש של הילה רוח. אפשר להצביע לה ולאלבומה החדש בת ים במצעד השנתי של הקצה**
עמיר לב: "האחרון של Stromae. האלבום הזה תפש אותי. בהתחלה לא הבנתי מה יש שם, הקשבתי שוב עד שהבנתי שאני כבר מכור. אחר כך מצאתי תרגום של המילים. הוא זמר של אנשים, יש מעט כאלו, והמויקה שלו זו המוזיקה של המילים שלו, של התוכן שלהן. יש לי הרגשה שהוא דילג עם היצירה שלו למקום חדש".
שירה ויזל: "איים של אבישג כהן רודריגז. קראתי פוסט של אחיעד לוק על האלבום, שכתב שהוא משלב אפלוליות ופגיעות, פסיכדליה סמיכה ואלקטרוניקה אוורירית. זה נתן לי חשק להקשיב ואני שמחה שעשיתי את זה, לא הכרתי לפני את החומרים של אבישג ומסתבר שהיא נהדרת. תודה לאחיעד על ההמלצה ובכלל על החומרים שהוא משמיע והפוסטים שהוא כותב על אמנים פחות מוכרים מהמיינסטרים הרגיל".
אולי דנון: "חשוב של שי טרא ליטמן. כשמו כן הוא".
**אפשר להצביע גם לשי טרא ליטמן ולאלבומו החדש חשוב במצעד השנתי של הקצה**
Mamzool: "האלבום Plague God של Absent In Body, תודה ל'מאשין מיוזיק' שהכיר לי. להקה עם סאונד טחוב ושחור. לחיות כמה רגעים של זוועה, להריח ריקבון ולא להיבהל מהוורוד שהוא מכיל. נוטה לאהוב וורוד. לאט, פוסט־אפוקליפטי, כיף. צורך מעניין".
Emanuela: "האלבום האחרון שהפתיע אותי הוא למען האמת בכלל מיקסטייפ, Caprisongs של FKA Twigs שיצא בינואר האחרון. אני מעריצה שבויה שלה כבר מגיל 14, אבל מה שהפתיע אותי כל־כך במיקסטייפ הזה הוא הכיוון החדש שטוויגס פנתה אליו. אני רגילה לשמוע אותה בקולות מלאכיים והפקות מאוד מוזרות, ופתאום לשמוע אותה על ביטים של אפרוביט וטראפ היה הכי כיף בעולם! השילוב של הקול שלה עם השירים והביטים המרקידים והשמחים הוא מושלם בעיניי, כל מה שהייתי צריכה".
צוף/זוהר/ענבל: "האלבום האחרון של אלדוס הרדינג, Warm Chris. הוא יצא באותו שבוע כמו האלבום שלנו. ידענו שהוא יהיה טוב, אבל זה עלה על הציפיות. השיר שעל שמו נקרא האלבום ממש מרגש את צוף, זוהר שומעת בלופים את 'Passion Babe'".
**גם Totemo המליצה על האלבום החדש של אלדוס הרדינג. אפשר להצביע לה ולאלבומה החדש Warm Chris במצעד השנתי של הקצה**
את מי הכי הייתם רוצים לראות בהופעה?
Agat: "וואי, לגמרי Death Grips, אני סאקרית מאוד גדולה שלהם. מה לא הייתי נותנת בשביל איחוד של הלהקה המפגרת הזו".
ראפו אוהד: "הייתי רוצה לראות את צ׳ארלי מגירה, הוא כבר חי אצלי בחלומות המון והייתי רוצה לסגור את המעגל אובססיביות הזה. מלבדו, הייתי רוצה לראות את פרנק אושן או את סקרילקס. הדאבסטפ לא מת".
Totmeo: "אני קצת לא מאמינה שלא אראה את Foo Fighters בהופעה אף פעם".
מיכל דר: "אם רק הייתי מבינה בגיל עשר בערך איזה תפקיד גדול יתפוס דייויד בואי בחיי, כנראה שהייתי מתאמצת יותר לתפוס את ההופעה שלו בישראל. אני מקשיבה לאלבום האחרון שלו בחלקים, פשוט כי נעים לי לחשוב שיש עוד שירים חדשים בעולם שלו שעוד לא שמעתי. קצת כמו צ'רלי והשוקולד, כשהוא פותח את חבילת השוקולד בזהירות ואוכל רק פינה קטנטנה".
ניצן ורדי: "כמובן שביורק, אבל להופעה כזו אינטימית שאני יכולה לחוות אותה מקרוב־קרוב, אולי לשבת איתה לשתות משהו אחר כך".
**אפשר להצביע גם לביורק ולאלבומה החדש Fossora במצעד השנתי של הקצה**
אילן גרין: "KIng Crimson בהרכב השני, 1973-1975. צריך להרחיב? אחד מההרכבים הגדולים בהסטוריה בעיניי, הן מבחינת נגינה והן מבחינת הלחנה, וכמובן, נגנים שלא מהעולם הזה. כוח לצד מלנכוליה, מוזיקה מהעבר ומהעתיד בו־זמנית. נשמע לי עדכני גם היום. 'Starless' הוא אחד השירים שאני הכי אוהב בעולם".
שחר גוטמן: "הייתי רוצה לראות את יהודית רביץ, היא לא הופיעה כבר שנים ואני מתגעגעת מאוד".
מתי בפעם האחרונה התרגשתם משיר ששמעתם ברדיו או באקראי?
גל דה פז: "מאז שאבא שלי, שגידל אותי מגיל שנתיים, הלך לעולמו לפני שנה, כמעט כל שיר מתקופת הזוהר והפרחים של שנות ה־60 וה־70 מעלה לי לחלוחית בעיניים. הסט שערכתי ל'קצה שלי' גם לגמרי מוקדש לו, ולשירים שאהב. גם שירים שלי, אבל בעיקר של אחרים. רציתי לעשות תוכנית שהייתי יודעת בוודאות שהיה נהנה ממנה, אם היה שומע".
עמנואל והכיסופים: "ביום שבו ראיתי בפעם האחרונה את סבא שלי, שמעתי ברדיו נידח שיר של קיילי מינו שלא הכרתי: 'I Believe in You'. השיר מילא את עיניי דמעות. שבועיים אחר כך נודע לי שמת. זה שיר דתי מאוד, מעין תגובה ל־'God' של ג'ון לנון, בו הזמרת מודיעה על חוסר אמונתה בכל – חוץ מנמען השיר, שנשאר עלום. לפעמים אני מאזין לו מתוך מחשבה על אלוהים, לפעמים מתוך אהבה לחברה שלי, ותמיד אני נזכר בסבא שלי, אדם מלא נוכחות, ביטחון ואמונה בעצמו, שעד יומו האחרון, בגיל 90, לא חדל ממנהגו לפרק בקבוק וויסקי באמצע הלילה".
שירה ויזל: "השיר'הדרך לשלווה' של אביב מארק. המילים של השיר הזה קורעות אותי, איך שהוא מבקש מהאישה שאוהבת אותו לשחרר אותו ואותה מהחיים החנוקים והקשים שנפלו עליו בגלל המחלה. השיר מחבר אותי אליו ולסיפור שלו, בלי להכיר באופן אישי, וזה מאוד חזק לדעתי. מעטים הכותבים שמסוגלים לעשות את זה".
**אפשר להצביע גם לאביב מארק ולאלבומו החדש השעות הקרות במצעד השנתי של הקצה**
יעל איזנברג: "שמעתי את 'God Only Knows' של הביץ׳ בויז ברדיו באיזו נסיעה והבטן התהפכה. זה שיר כל כך יפה, שנצרב לי ברגע כל כך עצוב, אז אני נמנעת מלשמוע אותו באופן יזום, אבל לפעמים, כשהוא מגיע ברדיו ואני מוכנה, אני שוקעת בתוכו".
שר ניב: "השיר 'Dunya' של Piers Faccini. שמעתי אותו בתוכנית הרדיו המצויינת של חברתי הטובה, רות דנון, כאן ברדיו הקצה, והוא העיף לי את המוח! רצתי להקשיב לאלבום המלא שנקרא Shapes of the Fall, אלבום יפהפה עם תזמורים עדינים ומקצבים אפריקאים משגעים".
שלי שרון: "שמעתי את 'אבודים בלב החורש' של קובארי, שנוגעת בנימי הנפש והלב. הגשה כל־כך יפה".
**גם קרן אטינגר המליצה על קובארי. אפשר להצביע לה ולאלבומה החדש זהב אדום במצעד השנתי של הקצה**
נלי פולי: "יום־יומיים אחרי שהסינגל הראשון שלי 'עוד שאיפה' יצא, קיבלתי סמס שהקליפ שלו מתנגן בטלוויזיה. הדלקתי את המכשיר, התרגשתי ונהניתי לצפות בקליפ שלי, ומיד אחרי זה התחיל עוד קליפ של שיר שנקרא 'שמיים', של הזמרת מיה יוהנה. אם לומר זאת בפשטות, זה אחד השירים היפים ששמעתי. בן גולן כתב את המילים והלחן, בן אבגיא הפיק ועיבד, והעובדה שהשיר הזה לא מושמע בכל תחנת רדיו אפשרית כמה פעמים ביום היא תעלומה מבחינתי".
קוב: "בתור עורך־דין בתחום המוזיקה, אני זוכה לפעמים להכיר מוזיקה קסומה שלא תמיד זוכה לכבוד המגיע לה. כזאת היא דניאלה תורג'מן. השיר שלה 'שום דבר לא עוזר' הוא פשוט קסם קטן ומרגש".
Burton Badman (דני): "Sugar for the Pill, להקת שוגייז מיוון. הם נקראים על שם שיר מהאלבום האחרון של Slowdive, מחלוצי הז'אנר. מזכירים גם את אינטרפול לפעמים, שילוב מוצלח במיוחד".
Mamzool: "השיר 'Tzila Izim' של אנוכי, Mamzool. מנשה סעד השמיע את השיר ברדיו ירושלים, ישבנו המשפחה והקשבנו לתכנית, ואז, כשהוא השמיע את 'צילה', היה קראטה. אמא שלי עוד שניה הורידה לי פצצה מהתרגשות".
**אפשר להצביע גם ל־Mamzool ולאלבום החדש שלהם במצעד השנתי של הקצה**
Love Your Witch: "לא מזמן שמענו את 'מאוהב בגשם' של עופר לוי מפציע מהרמקולים באוטו של חבר ועפנו עליו. יש שם סולו קלידים מטורף לאללה".
התגלית המוזיקלית הכי טרייה אצלכם?
הכל חוזר (ניר): "Anxious, להקה חדשה יחסית של ילדודס מקונטיקט, שילוב של אימו, פופ־פאנק והארדקור, יש מיליון להקות בסגנון הזה אבל האלבום האחרון שלהם Little Green House ממש יוצא דופן. קורה בו השילוב הנדיר שקורה באלבומים מעולים – שירים שכתובים טוב, הפקה מעולה וסאונד שגורם לך לשמוע את האלבום לפחות 3 פעמים ביום. פייר, שמחתי להכיר".
חשש אמיתי (תום): "לפני כמה זמן שמעתי בתוכנית של קוואמי (בגלגלצ אמנם, אבל עדיין קוואמי) להקה בשם Been Steller, וממש נדלקתי עליהם. הרבה זמן לא נתפסתי על להקות אינדי עם וייב של קולג'־רוק. במיוחד אהבתי את השיר 'Kids 1995'".
**אפשר להצביע גם לשיר 'Kids 1995' של Been Steller במצעד השנתי של הקצה**
ניצן ורדי: "לפני כמה שנים היה לי רגע מכונן – הרגע בו הכרתי את הלהקה Sparks. שני אחים בני 70, בשטח כבר 40 שנה, שמייצרים הכל מפרוגרסיב ועד לאלקטרוני קשוח תחת שירה קליטה וכמעט אופראית. הפסנתר תמיד נוכח, המגוון אינסופי, ההפקה תמיד מקדימה את זמנה, לפחות בכמה שנים טובות. גאונות צרופה, תענוג. לאחרונה הם פרצו למיינסטרים עם הפסקול של הסרט 'אנט', עם אדם דרייבר בתפקיד ראשי".
Folly Tree: "האלבום Untourable Album של Men I Trust, להקה שהכרתי לא מזמן. הגעתי לאלבום הזה במקרה לפני כמה חודשים, בלי ציפיות, הייתי בימים קצת נטולי השראה וזה אלבום שהגיע אליי בתזמון ממש טוב".
רן גיל: "שרלוט דיי ווילסון, זמרת ומוזיקאית מקנדה שאני מאוד אוהב. הכרתי אותה כבר לפני כמה שנים עם השיר שלה 'Work', שתפס אותי חזק, ומאז אני אוהב כמעט כל דבר שהיא מוציאה".
ההמלצה המוזיקלית הכי מוצלחת שקיבלתם לאחרונה?
קובארי: "הזמרת־ראפרית ג׳אזז (יסמין לסלרוט). גיליתי אותה במרתון הופעות בלבונטין 7, בערב התרמה לפליטים מאוקראינה שהופעתי בו גם. ג׳אזז עלתה אחרונה, אחרי ערב של מלא אמניות/ים ומטבע הדברים בשעה הזאת היה כבר מעט קהל, אבל הבחורה הזאת נתנה שואו בשיא האנרגיה עם חיוך ענק וכריזמה מדבקת. כשאת רואה מישהי נותנת בראש ככה, גם כשאין הרבה קהל, את מבינה שהיא תגיע רחוק. שירים מלאי דחיפות ורלוונטיות, נשביתי".
**אפשר להצביע גם לג'אזז ולאלבומה החדש ירידה לצורך עלייה במצעד השנתי של הקצה**
דניאל וייל: "בנסיעה לילית לאחת מההופעות המרוחקות שלנו, יהוא ירון עשה לי סשן מוזיקה טובה שאני לא מכירה וחייבת להכיר. היה שם טריפ מוזיקלי שהיו בו הרבה רגעים ששווים ציון, אבל אחד מהדברים שהוא השמיע לי ותפס אותי במיוחד היה אמן ההיפ־הופ Radioinactive, שפשוט העיף אותי באוויר. מאז אני שומעת אותו בלופים, וספציפית את השיר 'Mint Tea'".
ג'ני פנקין: "'The Queen is Naked' של דניאל נץ, יוצרת ישראלית בשיר שיוגב גלוסמן (Iogi) הפיק לה. הגעתי אליו דרך המלצה של חברה ועף לי המוח לחלוטין! יש שם משהו מאוד שונה ממה שאני מכירה והמבנה של השיר בהחלט לא רגיל. יש גם משהו מאוד אותנטי בהפקה ובשירה של דניאל. חרשתי על השיר הזה כל החורף, אז תודה דניאל ויוגי".
קמילה: "יפעת נץ. הכרתי אותה כבסיסטית מהמכשפות, ואיכשהו התגלה לי לאחרונה שהיא מוציאה חומרים חדשים. שמעתי את השיר 'אני יודעת' והוא ממש נגע לליבי. מאז יצא לנו להיפגש ולשתף פעולה יחד, וזה אחד הדברים הכי משמחים בעשייה מוזיקלית: חיבורים עם אנשים טובים ומוכשרים".
**אפשר להצביע גם ליפעת נץ ולאלבומה החדש תחילתה של עונה במצעד השנתי של הקצה**
רועי צמח: "ההמלצה הכי טובה שקיבלתי בשנתיים האחרונות הייתה מעדי שחם, המפיקה המוזיקלית של האי.פי. החדש שלי Sidewalks and Fever Dreams, שפתחה לי את האוזניים לסצינה שלמה שלא הכרתי של מוזיקאיות אינדי ישראליות מעולות. מדובר בחבורת יוצרות מוכשרת שעובדת קשה, ופשוט עושה קסמים מתחת לרדאר של המיינסטרים".
OSOG (אביטל): "אשתי נועה חפרה לי במשך שבועיים שלבילי איידול יצא אי־פי חדש בשנה שעברה ושאני אמות על זה. רציתי להאזין כמו שצריך ולא מצאתי את הזמן, אבל בשניה ששמתי פליי על 'Bitter Taste' התאהבתי ושמעתי רק את השיר הזה בריפיט במשך כמה ימים. כתיבת שירים בטופ של הטופ. באי־פי הזה בילי איידול חוזר לשיתוף פעולה עם סטיב סטיבנז, הגיטריסט וה־'cowriter' האגדי שלו. זהב".
יונתן אבירן: "לשמוע את האלבום החדש של נונו. היא גאונה וההפקה שלה גאונית. נראה לי כולם כבר יודעים אבל אני גיליתי את זה יחסית לא מזמן".
**גם רענן פוגל המליץ על נונו. אפשר להצביע לה ולאלבומה החדש סטטוס במצעד השנתי של הקצה**
אדם בן נון: "חברה של חבר שגרה במונטריאול המליצה לי על Godspeed You! Black Emperor כשהיא הבינה שאני אוהב פוסט־רוק ודברים אחרים בכיוון הזה. הם מנגנים רצועות ארוכות וממכרות, וזה מה שאני מקשיב לו כשאני עושה ספונג'ה".
אורן אסף: "אני אוסף הרבה המלצות כשאני מאזין לתוכנית של גיא בהיר אצבע בסכר (הקצה) או לתוכנית של גיל מטוס מצב טיסה (כאן 88). לוקח משם דברים שממשיכים איתי הלאה והופכים לחלק מהפסקול שלי".
קרן אטינגר: "יותם חברי הטוב (מוזיקאי מוכשר בעצמו) שלח לי שיר בשם 'הטשטוש' של מוזיקאי שנקרא רתם שפרן והתאהבתי במקום – מלא רוך, עדינות, כוונה והרמוניות יפות. אי אפשר לבקש יותר מזה".
**אפשר להצביע גם לרותם שפרן ולאלבומו החדש השמיים ותורת הנפילה במצעד השנתי של הקצה**
האלבום שאתם שמים כשיורד גשם בחוץ?
אולי דנון: "קל – In Rainbows של Radiohead. לכל האלבום, מתחילתו ועד סופו, יש ריח, טעם, טקסטורה וטמפרטורה של חורף (חורף 2012, ליתר דיוק)".
עמרי קרן: "מבחינתי, Pink Moon של ניק דרייק זה כמעט מילה נרדפת לחורף. לא משנה איפה אני, אם אני שומע שיר מהאלבום הזה, הכל נהיה אפור וגשום – בקטע טוב".
שחר יוסף: "Helplessness Blues של Fleet Foxes. אני חושב שכשאני בבית בימים חורפיים וגשומים, עולות לי הרבה שאלות גדולות כאלו על מי אני ולאן אני הולך, והאלבום המושלם הזה מעורר אצלי את ההזדהות שאני צריך, כי הוא מדייק את השאלות האלה הרבה יותר טוב ממני".
יעל איזנברג: "Stranger In The Alps של פיבי ברידג׳רס, היה איתי מתחת למטריה לא מעט, וחימם מאד".
הסוד המוזיקלי האישי שלכם?
ג'ני פנקין: "ארמון! איזו להקה, טירוף. אינדי אלקטרוני שמלטף אותך ומזיז לך את הראש בו־זמנית. רוצה עוד כזה, בעברית, חייב להיות יותר מזה, ככה אני אוהבת. שאפו ענק".
**גם גיא רודוביץ' המליץ על האלבום החדש של ארמון. אפשר להצביע להם ולאלבומם החדש חלום ישראלי במצעד השנתי של הקצה**
דניאל וייל: "לנטע וינר יש אלבום יחיד במינו ששמו בזכות השיבה. האלבום הזה הוא פשוט מופתי בעיניי. אסופת שירים שהם פנינים טקסטואליות, כל אחד יותר מעיף וחריף מהשני. נטע כותב ושר כמו שרק הוא יודע, באמת, אין עוד כזה. פעם בכמה זמן אני חוזרת לאלבום הזה ונטרפת מכמה שהעברית שם חריפה וקולחת. אם אתם לא מכירים, לכו לשמוע דחוף. עשיתי לעצמי חשק, אז זה מה שאני הולכת לעשות עכשיו".
ניר שלמה: "'Moreira' של Guillermo Klein & Los Guachos. נתקלתי בשיר הזה לא מזמן והתמכרתי קשות. אין מספיק שירים בעולם שנשמעים ככה. אמנם, לא יודע אם לקרוא לזה סוד מוזיקלי כי אני עובד בלהכיר אותו לעוד אנשים".
שר ניב: "A Mulher do Fim do Mundo של אלזה סוארס. זה אלבום שמשאיר אותי פעורת פה מאז 2017 ועד היום. היא אדירה! זמרת ברזילאית בת 90, יש לה לוק צבעוני, והיא עושה דברים משוגעים עם הקול שלה. מוזיקה עשירה, מרקידה ומרגשת, שיש לה סמבה בנשמה והפקה עכשווית מרהיבה".
Folly Tree: "היא כבר לא סוד, אבל אני עוקבת אחרי ליאן לה הבאס ממש מאז שהתחילה והיא הייתה הסוד שלי לתקופה. לפני עשר שנים בערך, כשגרתי בלונדון, היא הופיעה באיזה בר קטן רק בתחילת הדרך שלה ולא הצלחתי להכנס כי המקום היה מפוצץ. אמנם לא הייתי בהופעה הזו, אבל מאז זכיתי להיות בשתי הופעות שלה והיא פשוט מדהימה בלייב. אחת הזמרות הכי מעיפות שיש בתקופה שלנו בעיניי".
מאדאם סוזצקה (ליאור): "Dump, שהוא מוזיקאי שמנגן גם ב־Yo La Tengo, באלבום קאברים לפרינס שנקרא That Skinny Motherfucker with the High Voice".
Totemo: "אני תמיד קצת מתנדנדת בין ממש לרצות לשתף, לבין הרצון להשאיר את הסוד הזה רק שלי… אבל בסדר. אז יש לי שני שמות, שניהם כמובן לא מאוד קטנים, אבל עדיין אני מרגישה שלא מספיק אנשים נחשפו אליהם – ננה אדג'ואה וג'סקה הופ – שתיהן משתתפות בסט שלי עבורכם".
**אפשר להצביע גם לג'סקה הופ ולאלבומה החדש Order of Romance במצעד השנתי של הקצה**
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
