יש המון מה לומר על קובארי. מי שנתקלה בה בשנים האחרונות, בין אם על הבמה, על המסך, באוזניות או בהזדמנויות אחרות, פגשה באחת היוצרות הכי מרתקות ונועזות בנוף המקומי, כזו שנוגעת בעדינות בעצבים חשופים ומעוררת שיחה על נושאים כאובים שמעטים העזו להעלות לפניה. לא חסר מה לספר וכיצד להלל, אבל מאז שהאלבום החדש שלה זהב אדום יצא, מתחשק רק להקשיב לה. למה שיש לה לשיר ולומר.
רק לפני כמה שנים פגשנו באביגיל קובארי לראשונה, מוזיקאית צעירה דתיה־לשעבר שעלתה יותר ויותר בשיח האינדי המקומי כיוצרת ורוקרית שלא חוששת לבעוט, או לכתוב ולשיר על המציאות הישראלית, על טהרת העברית. עברו שמונה שנים בלבד מאז שאלבום הבכורה שלה דת בית אלוהים אהבה יצא, אך כיום יש באמתחתה של קובארי כבר חמישה אלבומי סולו מלאים, רשימה יפה של סדרות בהן השתתפה ובלטה כשחקנית מלאת רגש וזוכת פרסים, פודקאסט משותף לענייני תרבות ונשים יוצרות עם תמר גורן בשם "בובקאסט", סדנאות כתיבה מבוקשות ועדת מעריצים הולכת וגדלה, שנאספה ממגוון כיוונים אמנותיים שונים והוקסמה מאותה אישיות כובשת ומהיצירה הכל־כך אנושית שלה.
האלבום הטרי שלה, זהב אדום, החמישי במספר, יצא לפני שבוע ב־26.6 ובו 11 שירים חדשים שמציגים את קובארי נועזת מתמיד, מתמודדת באומץ עם כאבים לא מדוברים ולא נוחים בכריזמה ממגנטת וברגישות מכמירת לב, המבקשות לתת לרגשות מושתקים את מקומם בלבבות של כולנו. חוץ ממילותיה שלה, תמצאו באלבום גם שיר אחד שהלחינה למילותיה של המשוררת יעל סטטמן בשם "אחי חלם אתמול על עזה". ולצד המילים הנוגעות, היוצרת ממשיכה להתפתח גם מוזיקלית ויחד עם זיו זק, מפיק האלבום שעובד איתה עוד מהאלבום הראשון, נפתחה באלבום הזה לכיוונים מוזיקליים חדשים ומרעננים.
בעוד פחות משבועיים, ב־12.7, קובארי תחגוג את צאתו של זהב אדום בהופעת השקה חגיגית בבארבי ת"א, בה תארח את חמי רודנר ועוד (צפו להפתעות). עד אז, ביקשנו להקשיב לה עוד קצת, רק מזווית אחרת, דרך המוזיקה שמשפיעה ואהובה עליה, כעורכת אורחת בתוכנית השבועית "הקצה שלי". קיבלנו ממנה סט של שעה מלאה בכל טוב האינדי־רוק המקומי, עם ניר שלמה, ג'ני פנקין, אולי דנון וגם קצת מהאלבום החדש שלה:
אבל אנחנו תמיד רוצים לשמוע עוד. אז ביקשנו מהעורכת האורחת של השבוע לספר לנו על עצמה מהצד השני של המשוואה, כמאזינה, ולהכיר קצת מהמוזיקה שמעשירה את עולמה ותורמת ליצירה הענפה שלה.
התגלית המוזיקלית הכי טריה אצלך?
"הזמרת־ראפרית ג׳אזז (יסמין לסלרוט). גיליתי אותה במרתון הופעות בלבונטין 7, בערב התרמה לפליטים מאוקראינה שהופעתי בו גם. ג׳אזז עלתה אחרונה, אחרי ערב של מלא אמניות/ים ומטבע הדברים בשעה הזאת היה כבר מעט קהל, אבל הבחורה הזאת נתנה שואו בשיא האנרגיה עם חיוך ענק וכריזמה מדבקת. כשאת רואה מישהי נותנת בראש ככה, גם כשאין הרבה קהל, את מבינה שהיא תגיע רחוק. שירים מלאי דחיפות ורלוונטיות, נשביתי".
ההמלצה המוזיקלית הכי מוצלחת שקיבלת לאחרונה?
"בכנות, אף פעם לא טרחתי להאזין באמת לאדל. תמר גורן, חברה טובה שלי שיש לה טעם מצוין ומגוון במוזיקה, השביעה אותי לתת צ׳אנס לאלבום החדש שלה 30, שמספר על פירוק משפחתה, והיא צדקה. מעבר לכל החבילה האיכותית של קול טירוף, מלודיות סוחפות והפקה משגעת, זאת אמנית שבאמת שמה את עצמה בחוץ בטקסטים שלה, היא לא מתקמצנת עלינו. יש שם גילוי ושיתוף אמיתי, וזה הכי עושה לי את זה".
הסוד המוזיקלי האישי שלך?
"אני מודה שאין לי עצבים לחפור בעצמי ולמצוא סודות מוזיקליים לבד. כל כמה זמן אני גונבת סודות של אחרים".
מוזיקה שאהבת בעבר וחזרת לשמוע בתקופה האחרונה?
"אופניים חשמליים של תומר ישעיהו מפעיל אותי פעם אחר פעם, אני חוזרת אליו באופן קבוע כי הוא פותח לי את צ׳אקרת הכתיבה. זה האלבום הראשון שלו בעברית והוא מרגיש לי הכי כאוב, שנכתב במנטליות של 'אין לי מה להפסיד'. הכל שם מדמם, אנד איי לייק איט. אני שמה אותו באזניים ואינסטינקטיבית פותחת את אפליקציית הפתקים בטלפון, כותבת לי שירים חדשים".
את מי הכי היית רוצה לראות בהופעה?
"נכון לעכשיו עטר מיינר, קניתי כבר כרטיס. עוד לא ראיתי אותו לייב אבל חורשת על האלבומים שלו מהרגע שיצאו, בעיקר בלילה על האופניים, כשאני שרה וחצי רוקדת עליהם מבלי לדפוק חשבון. טקסטים פשוטים ואמיתיים על הפקה סקסית ברמות".
משהו להוסיף?
"כן! השקת האלבום החמישי שלי זהב אדום בבארבי, 12.7, מארחת את חמי רודנר ויהיו עוד הפתעות בהמשך. לכרטיסים לחצו כאן".
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
