עברו כמעט שש שנים מאז ששתיקת האדמה, אלבום הבכורה חוצב הלהבות של אולי דנון, יצא לאוויר העולם. האלבום הטעון והמטלטל שהוציא המוזיקאי והמשורר התל־אביבי כשהיה בן 17 בלבד, ושהופק על ידי שלום גד שזיהה מוקדם את הכישרון, נחרט בזיכרון כאחד מאלבומי הבכורה הכי אמיצים ונוקבים שיצאו באינדי הישראלי בשנים האחרונות. בשש השנים הללו חיכינו בציפייה רבה לאלבום הבא שלו, והנה הוא מגיע: בעוד קצת יותר משבוע, ב־14.2, ייצא ארבע עונות השנה, אלבומו השני והמצופה של אולי דנון.
ארבע עונות השנה נכתב לאורך השנתיים האחרונות, בהשפעת המציאות הטרופה של התקופה, חזיונות אפוקליפטיים שנולדו בה וחיפושים נפשיים מעמיקים אחר יציבות בין השינויים הבלתי־פוסקים. הוא הופק בשיתוף פעולה צמוד עם המוזיקאי עומר שונברגר (O MER), שניגן על מרבית הכלים באלבום ועיצב אותו מוזיקלית, בקו שמחבר בין אמביינט עדין לאינדי־רוק דרמטי ופוצע ולא חוסך גם בהשפעות מגיבורי רוק מקומיים, והמילים – חדות ומזככות, כתמיד.
בעוד כחודש אולי דנון יחבור להרכב חדש במופע השקה חגיגי לאלבום, ב־1.3 באוזן החדש, באירוחו של אביב גדג'. רגע לפני שהאלבום יוצא, התרגשנו להזמין את דנון להיכרות מעמיקה עם הטעם המוזיקלי שמעצב אותו ואת יצירתו, עם סט של שעה שערך עבור התוכנית השבועית "הקצה שלי". תמצאו אצלו שירים של פי.ג'יי הארווי, טאונס ון זאנט, ניל יאנג וגם כמה טעימות מוקדמות משירי אלבומו החדש, טרם צאתו:
אבל אנחנו תמיד רוצים לשמוע עוד. אז ביקשנו מהעורך האורח של השבוע לספר לנו על עצמו מהצד השני של המשוואה, כמאזין, ולשמוע עוד על המוזיקה המגוונת והמיוחדת שמרגשת אותו.
מתי בפעם האחרונה התרגשת משיר ששמעת ברדיו?
"באחד מהסגרים נסעתי במונית אל מחוץ לעיר, והנהג, שהתלהב מהגיטרה שאיתי, ביקש להשמיע לי את השיר הזה בפול ווליום. לא בדיוק ברדיו, אבל אני בספק אם זה שודר ברדיו במהלך שנות חיי. זה מסרט משנות ה־50 והוא שר את כל המילים, עם פאתוס אמיתי ובריטון די מוצלח. זה בהחלט שדרג את הנסיעה. חמישה כוכבים".
האלבום האחרון שהפתיע אותך?
"חשוב של שי טרא ליטמן. כשמו כן הוא".
את מי הכי היית רוצה לראות בהופעה?
"הייתי חוזר בזמן ליולי 1973 כדי לראות את טאונס ואן זאנדט המנוח מופיע ב־'Old Quarter' ביוסטון. כדרכו זאת הופעה קטנה ואינטימית אבל גדולה מהחיים שגם מתועדת בתקליט ירוק ומדהים. כבר בפתיחת ההופעה, טאונס מתנצל על כך שהמזגן מקולקל והחדר חם ומחניק במיוחד, ואז פוצח בסדרת ביצועים מושלמים, כשברקע סכו"ם מרשרש ועץ חורק. אני חושב שבקהל אין יותר מ־30 אנשים".
הסוד המוזיקלי האישי שלך?
"אני בדרך כלל לא אוהב לגלות סודות, בטח לא של אחרים, אבל לרדיו הקצה חוקים משלו. חברי דור מוסקל הכיר לי לפני כשנה את Thansis Papakonstantinou, מוזיקאי יווני דגול שמאז אני שומע בעקביות ולא מפסיק למצוא בו עוד ועוד. הוא יוצר מחונן עם נשמה ענקית".
מוזיקה שאהבת בעבר וחזרת לשמוע בתקופה האחרונה?
"פוליקר. כילד קטן אהבתי אותו והתרגשתי ממנו ברמות. לאחרונה חזרתי להקשיב לו באובססיביות, ואני עדיין מתרגש ממנו ברמות. יש בו פשטות כובשת, כנות ממיסה, והקול שלו יכול לנפץ חומות".
האלבום שאתה שם כשיורד גשם בחוץ?
"קל – In Rainbows של Radiohead. לכל האלבום מתחילתו ועד סופו יש ריח, טעם, טקסטורה וטמפרטורה של חורף (חורף 2012, ליתר דיוק)".
משהו שתרצה להוסיף?
"זה 'ארבע עונות השנה', הסינגל האחרון ושיר הנושא של האלבום החדש שלי. נשיק את האלבום ב־1.3 בהופעה חגיגית במועדון האוזן החדש, עם האורח המיוחד אביב גדג'".
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
