החגים באו לקיצם וכעת אנו נושאים מבט אל החיים שיתחילו בקרוב מחדש, בציפייה מעורבבת באימה מתגנבת. ברקע, נעים להסיר חששות מליבנו ולהיאבד בצלילי החיים שיתחילו בקרוב, האלבום השני והטרי של חשש אמיתי.
עברו קרוב לארבע שנים מאז שיצא אלבום הבכורה של חשש אמיתי, עבריתפופ, ששמו החכם גם אומר רבות על הבשורה שהלהקה הביאה עמה, השראת בריט־פופ צבעונית עם הערכה מובהקת למסורת האלטרנטיב המקומית, בשירי אינדי־רוק משונים וכיפיים בעברית. הקו ממשיך גם באלבומה השני לו ציפינו, אולם גם מתעקל ומתזדנב לפינות אפלוליות ממחוזות סינת'פופ ופוסט־פאנק קודרים אף יותר מבעבר, ומציג את חשש אמיתי בשיאים חדשים של הפקה ושל תשוקה.
החיים שיתחילו בקרוב נכתב על החוויה המנותקת שבהתבודדות בחדרים אישיים, הפיכתם של חפצים בסיסיים לברי משמעות עמוקה בעולם הפנימי וסיפורים על חלומות ילדות שמחפשים את מקומם בעולם המציאותי. את עשרת שירי האלבום כתבו יחד תום הררי ומתן יעקב בר, וחברי הלהקה הנוספים עופר שכנר, דניאל מאור וסתיו תל, הקליטו אותם עמם. יחד הם הפיקו בעצמם את אלבומם החדש, שמנער אבק מאהבות ישנות ומתגלה כמתנה נפלאה מתקופת החגים לכל מי שמתרגשת לשמוע אינדי־רוק עברי חדש ומשובח.
בחודש הבא, ב־4.11, חשש אמיתי יחגגו את השקת האלבום במופע מיוחד במסגרת פסטיבל הפסנתר, בו יארחו את עדי קשת כהן ואת יובל מנדלסון. בעוד אנו מצפים, אירחנו את חברי הלהקה בתוכנית השבועית "הקצה שלי" לשעה של מוזיקה מעולה שהשפיעה עליהם, עם משינה, Wild Nothing, הילה רוח ועוד הפתעות (כולל שירים שטרם נחשפו), לצד כמה משירי האלבום החדש שלהם:
אבל אנחנו תמיד רוצים לשמוע עוד. אז ביקשנו מהעורכים האורחים של השבוע לספר לנו על עצמם מהצד השני של המשוואה, כמאזינים, ולשמוע עוד על ההשראות המוזיקליות המגוונות שמככבים בפלייליסטים השונים שלהם.
מה האלבום האחרון שהפתיע אתכם?
סתיו: "Gemini Rights, האלבום החדש של סטיב לייסי".
תום: "ל פ נ י ם של עטר מיינר".
עופר: "השיר 'ספרינט' מהאלבום בת ים של הילה רוח. איך ששמעתי אמרתי לעצמי 'מי זאת השדה הזאת, איזה מילים, איזה עיבוד מפתיע, מה קורה כאן' וישר נתפסתי".
מוזיקה שאהבתם בעבר וחזרתם לשמוע בתקופה האחרונה?
תום: "ב־2019 לא הפסקתי לשמוע את האלבום Kiwanuka של מייקל קיוונוקה, מרוב שחרשתי אותו קשה לי לחזור אליו, אבל בתקופה האחרונה מתחיל ממש להתחשק לי. מייקל קיוונוקה פתח אותי לכיוונים של נשמה ובלוז, באופן שממש דיבר אלי. אני ממש מקווה שהמוזיקה שלי בעתיד עוד תשקף את ההשפעות האלה".
את מי הכי הייתם רוצים לראות בהופעה?
עופר: "מת לראות הופעה של Rage Against the Machine, שואף שזה יקרה מתישהו".
תום: "הייתי מאוד, מאוד רוצה לראות את The Smiths בהופעה, מה שכמובן לא יקרה לעולם. הייתי גם מאוד רוצה לראות את Interpol עוד פעם, הפעם היחידה שראיתי אותם בהופעה הייתה לפני הופעה של Muse לפני 11 שנים, ובאותם ימים מיוז עניינו אותי יותר…".
התגלית המוזיקלית הכי טרייה אצלכם?
עופר: "סטלה דונלי, זמרת יוצרת אוסטרלית, עם אלבום מעולה בשם beware of the dogs".
סתיו: "DOMi & JD BECK, דואו פיוצ׳ר־ג׳אז ממש מגניב עם אווירה היפ־הופית מהעולמות של פליינג לוטוס ואנדרסון פאק".
תום: "לפני כמה זמן שמעתי בתוכנית של קוואמי (בגלגלצ אמנם, אבל עדיין קוואמי) להקה בשם Been Steller, וממש נדלקתי עליהם. הרבה זמן לא נתפסתי על להקות אינדי עם וייב של קולג'־רוק. במיוחד אהבתי את השיר 'Kids 1995'".
ההמלצה המוזיקלית הכי טובה שקיבלתם לאחרונה?
דני: "Le trio Joubran, חבר השמיע לי. שלישייה של נגני עוד שעושים מוזיקה מדיטיטיבית, מדברית מאוד".
תום: "קיבלתי לאחרונה המלצה בקבוצת המלצות מוזיקה כשטל למדן, מוזיקאי וחבר, סיפר על האלבום If I could only Remember my Name של דיוויד קרוסבי. עוד לפני ששמעתי את השירים, השם הזה תפס אותי ישר ומסתבר שגם השירים טובים. אני שומע אותו מאז".
הסוד המוזיקלי האישי שלכם?
עופר: "בסיסטיות, הפרויקט של דור קומט. זה אינדי מלוכלך ומגניב מאוד עם מילים פשוטות ומדויקות. הקשבתי בדרך לעבודה לכל האלבום החדש שלו, מההתחלה עד הסוף, ופשוט הרגשתי אחר כך שאני מכיר את האדם, יודע יותר טוב מי הוא כשעוד בקושי הכרנו. זו איכות ממש טובה לאדם יוצר".
דני: "Mild High Club, להקה פסיכדלית בשילוב של הרמוניות ג׳אז מלטפות וגיטרות שבורות".
תום: "לא חושב שזה סוד, אבל מבחינתי האלבום אלבום המצעדים של יוסי בבליקי זה אחד האלבומים הטובים והמעניינים במוזיקה הישראלית, אני מת על איך שהשירים שם כתובים ואני חושב שיותר אנשים צריכים להכיר אותם".
סתיו: "Jerry Paper, סינגר־סונגרייטר אמריקאי עם שירים פופיים ומוזרים שנתקעים בראש, מהילדים הרוחניים של מק דמרקו".
מתי בפעם האחרונה התרגשתם משיר ששמעתם ברדיו?
תום: "לפני כמה זמן שמעתי ברדיו את השיר 'Brothers in arms' של Dire Straits וממש התרגשתי. מרק נופלר הוא גיטריסט מדהים, הצלילים שהוא מפיק מהגיטרה נשמעים ממש אנושיים, כמו יבבות של בכי. אני חושב שלרגע עלו לי דמעות בעיניים כששמעתי אותו".
דני: "'תחנה סופית' של רמי פורטיס, משהו באפלוליות של השיר מזכיר לי את הוייב של שירים מסויימים באלבום שלנו".
משהו להוסיף?
"תשמעו את האלבום החדש שלנו החיים שיתחילו בקרוב, אנחנו ממש אוהבים אותו! ומחכים כבר להופיע איתו, וגם לעשות עוד אחד! כן יש לנו תיאבון לעוד אלבום, קחו את זה בחשבון… אה, ויש גם הופעת השקה לאלבום החדש בפסטיבל הפסנתר ב־4.11 יחד עם יובל מנדלסון ועדי קשת כהן! כרטיסים כאן".
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
