העיקר הוא הכוונה, והפעם, קוב התכוונן היטב לפני ששלח חץ עדין, מנחם ויפה בדיוק אל הלב שלנו: האלבום החדש שלו, כוונות טובות. שמונה שנים אחרי קודמו, ואחרי תקופה ממושכת של התכנסות, שינוי, התפתחות, היטלטלות בחיים והתכווננות עצמית, באלבום החדש שומעים את הדיוק והרגישות של קוב בכל צליל וכל מילה. שם האלבום נבחר בעקבות שיחה עם גורו אקראי שאמר לו, "כל דבר שאתה עושה, תעשה עם כוונה טובה". ואכן הוא קלע.
במשך עשרים שנות יצירתו כמוזיקאי וכותב שירים, קוב נודע בין השאר בהיותו גם עורך דין המתמחה בזכויות יוצרים ובדינים הקשורים בעולם המוזיקה. אך העניין האמיתי בו מתגלה כשמאזינים לאלבומיו השונים, בהם התנסה באינדי־רוק רדיוהדי מופק, דאבסטפ מחאתי זועם ואקצנטרי, קאנטרי, פולק, לו־פיי ועוד, והתפזר למגוון כיוונים מסקרנים רבים. ולכן, בין השאר, מרגש לשמוע את קוב כעת בגרסה בוגרת ומלוטשת יותר, בה לא איבד טיפה מן הרגש החשוף עליו תמיד ידע לפרוט, רק הפעם עם יותר כנות, פשטות ונכונות.
בכוונות טובות, קוב בחר בעטיפה פולקית פשוטה ביופיה ואפקטיבית ביותר, בעזרתם של יוני לוין (Shuzin), מארק לזר (רוקפור), אלעד כהן בונן (פרוייקט 30) ונדב כץ, בכדי לספר על התקופה הסוערת ומלאת השינויים שחווה בשנים האחרונות שעברו עליו בשקט, רק לכאורה. ההתייצבות בזוגיות אחרי שנים של רווקות שנדמיתה כעניין קבוע, בת ה־4 שהפכה אותו לאבא, אנשים שעזבו את העולם ועולם שלפרקים עזב את השפיות – כל אלה ועוד התבטאו באלבום החדש, בראש ובראשונה באיך שעיצבו אותו מחדש. בשיר "כעסתי על עצמי מאוד" הוא שר: "לא יכולתי לוותר / התחבאתי בתוך איש אחר… לא חזרתי לעצמי מאז / איש בלי פשר, נעזב".
אחרי שהפנמנו והתבגרנו עם האלבום החדש שיצא ב־18.7, שמחנו להזמין את קוב להתארח על כסא העורך המוזיקלי במסגרת התוכנית השבועית "הקצה שלי", ולבחור לכן שעה מהמוזיקה שליוותה אותו בדרכו ועוררה בו השראה, עם פיבי ברידג'רס, Rolling Stones, Fleet Foxes, קורט וייל ועוד לצד כמה מהשירים החדשים החדשים שלו:
אבל אנחנו תמיד רוצים לשמוע עוד. אז שוחחנו עם העורך האורח של השבוע כדי להכיר אותו גם מהצד השני של המשוואה, כמאזין, ולשמוע עוד על היוצרים והמוזיקאים שמרגשים ומשנים אותו.
מוזיקה שאהבת בעבר וחזרת לשמוע בתקופה האחרונה?
"Main Offender של קית' ריצ'ארדס, אלבום איזוטרי יחסית שלו. מבחינתי, כגיטריסט, הוא האב המייסד. יש משהו בקריירת הסולו שלו שהוא מאוד משוחרר וכיפי. אני גם מוצא את עצמי חוזר אל הסטונס הרבה לאחרונה, במיוחד לתקופה של סוף שנות השבעים ותחילת השמונים".
התגלית המוזיקלית הכי טריה אצלך?
"The Beths. גם ב־2022 יש פוסט־רוק, מסתבר. אחלה להקה".
את מי הכי היית רוצה לראות בהופעה?
"פרינס, זצ"ל".
מה ההמלצה המוזיקלית הכי מוצלחת שקיבלת לאחרונה?
"למרבה הצער והשמחה, הממליצים העיקריים כיום הם אלגוריתמים ובוטים. בזכותם הכרתי את ההרכב Pinegrove, וזה גילוי ממש כיפי".
האלבום האחרון שהפתיע אותך?
"Lush של Snail Mail. אני מתקשה להיות מופתע ממש מאלבומים, אבל נראה לי שזה האחרון שממש טחנתי".
מתי בפעם האחרונה התרגשת משיר ששמעת באקראי?
"בתור עורך־דין בתחום המוזיקה, אני זוכה לפעמים להכיר מוזיקה קסומה שלא תמיד זוכה לכבוד המגיע לה. כזאת היא דניאלה תורג'מן. השיר שלה 'שום דבר לא עוזר' הוא פשוט קסם קטן ומרגש".
הסוד המוזיקלי האישי שלך?
"שאלה קשה בפורמט ובווניו, היות ופה מדובר במביני עניין, לך תתקיל. אז לא אתקיל – קורט וויל, תמיד, Smoke Ring for my Halo, מומלץ".
משהו שתרצה להוסיף?
"האלבום החדש שלי כוונות טובות זמין להאזנה בכל הפלטפורמות. עבדתי והשקעתי בו בכל תו ותו. מקווה שתהנו".
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
