האלבום החדש של Agat מטריף אותנו כבר חודש. מאז שיצא במרץ ועד עכשיו, With the Incrowd ממשיך ושומט לנו את הלסת מחדש בכל האזנה לעשרת השירים המוזרים והמטריפים שבו, ששונים מכל דבר אחר ששמענו בארץ, של הראפרית החדשה והכי מעניינת בשכונה.
Agat (אגת שוורץ) כתבה את With the Incrowd סביב הצורך החברתי ההולך וגובר בסיפוקים מידיים, והבעיות הרבות שנובעות מהמגמה הזו: לופ של לייקים, פאסט־פוד, קניות אונליין ועוד שלל גירויים חיצוניים שמוביל אותנו למגפה של התמכרויות, אכזבה, בלבול וחוסר מימוש. הטקסטים החותכים שלה יחד עם הפקתו המוזיקלית של גל עובד, שלרגעים גורמים לה להישמע כמו בילי אייליש ולרגעים כמו בת טיפוחיהם של Death Grips, ויחד עם רשימה של אורחים מפתיעים מפסגת הז'אנר המעורבב בעולם ובארץ לצידה, כל אלה הופכים את האלבום החדש לאחת היציאות הכי מרעננות וממכרות ששמענו לאחרונה, ואת Agat לאחת היוצרות שהכי מסקרנות אותנו כרגע.
בשבת הקרובה (30.4) נחגוג עם Agat באוזן תל־אביב את השקת האלבום החדש והמצוין שלה, אבל עוד קודם, הזדרזנו והזמנו אותה להתארח אצלנו כעורכת בתוכנית השבועית "הקצה שלי" כדי להכיר דרך שעה של מוזיקה לבחירתה, עם דנזל קארי, JPEGMAFIA ופרנק אושן בין השאר, לצד שירים חדשים שלה:
אבל אנחנו תמיד רוצים לשמוע עוד. אז ביקשנו מהעורכת האורחת של השבוע לספר לנו על עצמה מהצד השני של המשוואה, כמאזינה, ולשמוע עוד קצת על היוצרת דרך המוזיקה שמשפיעה עליה.
מה האלבום האחרון שהפתיע אותך?
"Wicked City של Jockstrap. הדבר הראשון שהעיף אותי כשהקשבתי לאי.פי. הזה היה המבנים המוזרים מאוד שיש בכל אחד מהשירים פה, ואז, שילובי הסגנונות – תזמורים, הרמוניות מההממות, אוטו־טיון, מוזיקה קלאסית, ג׳אז, דיסקו, היפ־הופ, אלקטרוניקה אקספרימנטלית. גם המילים מעולות. הכרתי את האי.פי. לפני שנתיים, אבל באמת שזה אחד הדברים הכי מיוחדים שיצא לי לשמוע והוא עוד מעורר בי הרבה השראה".
את מי הכי היית רוצה לראות בהופעה?
"וואי, לגמרי Death Grips, אני סאקרית מאוד גדולה שלהם. מה לא הייתי נותנת בשביל איחוד של הלהקה המפגרת הזו".
מוזיקה שאהבת בעבר וחזרת לשמוע בתקופה האחרונה?
"The Velvet Underground (Self Titled), אלבום שאני חוזרת אליו הרבה, למען האמת, הוא אחד מהאלבומים האהובים עליי. שירים כמו 'Candy Says' או 'Pale Blue Eyes' הם שירים שאני באמת יכולה לשמוע בלופים לנצח. מעבר לזה, לו ריד הוא אחד הכותבים הטובים בעולם לדעתי ואני מאוד אוהבת גם את אלבומי הסולו שלו, עשיתי לו כמה רפרנסים באלבום. באחד מהם ממש לקחתי שתי שורות שלמות משיר שלו ושרתי אותן, בגוף ראשון. הייתי צריכה אפילו לבקש על זה אישור מהלייבל Sony, ועכשיו הוא רשום כאחד הכותבים באלבום".
המלצה מוזיקלית מוצלחת שתרצי להעביר הלאה?
"Tierra Whack! אני מתה עליה, היא קורעת אותי מצחוק. יש לה אלבום מאוד מיוחד בשם Whack World עם עשרה שירים באורך דקה, וגם קליפ שהוא סרט קצר של כל האלבום יחד. ממש ממליצה להקשיב ולראות".
מתי בפעם האחרונה התרגשת משיר ששמעת באקראי?
"'A Lot's Gonna Change' של Weyes Blood. אני לא אשקר אם אני אגיד שבכיתי מהשיר הזה, יותר מפעם אחת. כשאני באוטו, אז הטלפון שלי אוטומטית הולך לאפל מיוזיק ומנגן את השירים שיש לי בספריה ב־'Shuffle'. כל כמה חודשים השיר הזה קופץ, ואז אני מתחילה להיות רגשנית ולחשוב על תקופות ועל העתיד, וזה הופך לסיפור שלם".
איזה מוזיקאי שמחת להכיר לאחרונה?
"Pink Siifu. התחלתי להקשיב לו כבר מזמן, אבל לאחרונה הכרתי אותו באופן אישי, אז אתייחס לשאלה במובן הזה. אחרי ששיתפנו פעולה באלבום החדש שלי, נסעתי לברלין לראות הופעה שלו ולבלות, והוא פשוט אחד האנשים הכי מתוקים שפגשתי. ההופעה הייתה מטורפת – שתי מערכות תופים על הבמה, חצוצרה, שירה 'מדוסטרשת', גיטרות. בסוף הוא אפילו עלה לנגן על התופים בעצמו. חשבנו שאנחנו מגיעים להופעת סול־ראפ ובסוף זה היה פאנק אקספרימנטלי, אני מתה על זה שההופעה שונה מהחומרים המוקלטים. הוא אמן מאוד ורסטילי גם באלבומים שלו ואני באמת מעריכה אותו מאוד".
הסוד המוזיקלי האישי שלך?
"אני אהיה ממש צ׳יזית ואגיד שהסוד המוזיקלי שלי הוא גל עובד, המפיק של האלבום החדש שלי. עבדנו על With the Incrowd במשך שנתיים ולמדתי ממנו כל־כך הרבה. מעבר לזה שהוא מעצב סאונד ברמה הכי גבוהה שיצא לי להכיר, הגישה שלו למוזיקה ולכתיבת שירים היא מדהימה ומעוררת השראה, והוא ליטרלי גרם לי להיות מה שאני היום. העבודה המשותפת שלנו באמת יצרה משהו שאני מאוד מעריכה".
משהו להוסיף?
"משיקה את האלבום החדש שלי ביום שבת הקרוב באוזן, 21:30. לכרטיסים לחצו כאן".
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
