רוברטו קרלוס לנג בילה את הניינטיז בבהייה במסך. בטלוויזיה שודרה רצועת Liquid Television, שהקרינה במשך שלוש עונות קטעי אנימציה ביזאריים ויצירתיים, מעבדת ניסויים צבעונית של חבורת אנימטורים עצמאיים שסיפקו לצופים כמו לנג הצצה אל תוך העולם ההזוי שלהם. "הייתי מרותק מהמסתוריות שטמונה באופן שבו הסרטונים האלו נוצרו" מספר היוצר, שהחליט בעקבות כך לעשות תואר באמנות מחשבים ובעיצוב סאונד בתחילת שנות האלפיים.
מרחב דיגיטלי מרגש
סוד הקסם של המוזיקה שלנג יוצר כבר 15 שנה תחת השם הלאדו נגרו ("גלידה שחורה" בספרדית) נובע מאותה סקרנות והתרגשות מהמרחב הדיגיטלי שבו הוא פועל. השירים של האלבום החדש שלו, Phasor, נכתבו בהשראת ביקור שלו באוניברסיטת אילינוי, מקום מושבה של המכונה המוזיקלית היחידה במינה SAL-MAR. בסרט קצר שהעלה לכבוד שחרור האלבום, לנג השווה את העבודה עם המכונה, מעין סינתיסייזר עצום עם 300 מתגים דיגיטליים ששולטים במודולים אנלוגיים של סאונד, לשיט בספינה: "אתה יודע מה היעד שלך, אבל בכל פעם הדרך לשם שונה".
קשה לשמוע בקלות את ההשפעה הטכנית של הסינתיסייזר הקסום הזה על האלבום, אבל לגמרי אפשר לשמוע את התחושה שמתאר לנג. כהרגלו, הוא מנצל את הכלים המשוכללים שבידיו כדי לייצר מכלול צלילים שמרגיש אנושי וטהור. התבוננות מעמיקה יותר בקרביים של תשעת השירים שכאן חושפת את הלופים העדינים שמרכיבים אותם, ואת הצורה המופלאה שבה הם נושמים ביחד את אותו האוויר. "I Just Wanna Wake Up With You" נע על גבי מקצב מרחף של כלי הקשה, שמרגיש כאילו הוא נמצא בהרמוניה של ממש עם מהלכי הבס והגיטרה שמרקדים מעליו. אותו שילוב בין אקוסטי לאלקטרוני מתקיים ב־"Echo Tricks Me" אבל התוצאה היא שונה לגמרי, ונשמעת כמו פסקול ג'אז של חלום שנכנסנו אליו באמצע.
אנושיות כל יכולה
באלבומו הקודם כהלאדו נגרו, Far In השמשי והמנצנץ, לנג חיזק את מעמדו כמומחה ביצירת מוזיקת אינדי אלקטרונית שמשגשגת כשהיא במחוזות הצ'יל. בתקופה שבה הסגנון הזה ממלא תפקיד פונקציונלי מתמיד (תחשבו על פלייליסטים עם כותרות כמו "Lo-Fi Beats To Study To" ביוטיוב, או "משפיעני מוזיקה" באינסטגרם שממליצים על התקליט הטוב ביותר לשמוע כשאתה רוצה להירגע) Phasor חוזר להציג את המורכבות והמחשבה הרבה שעומדות מאחורי כל מהלך שהיוצר מבצע: "LFO" מציג סיפור על שוטר שתוקף את היוצר ללא סיבה, שהביזאריות שבו מורגשת בעיקר בזכות הדחיסות הפסיכו־פופית של הלחן. ב־"Out There", קטע וירטואוזי באורך שש דקות, השפעות של טרופיקליה ובוסה נובה מושלכות אל תוך האטמוספירה החלומית והאינסופית של האלבום.
השיר הזה הוא גם דוגמה לגישה חדשה ומרעננת שלנג רוכש לעצמו כאן. ההשפעות הלטיניות תמיד תפקדו כ"צד האפל" במוזיקה של הלאדו נגרו, הרגעים שבהם הוא מתייחס לזהות ולפוליטיקה שעומדת מאחורי היצירה שלו. כאן, הן מבטאות את המוד הפילוסופי והציורי ביותר של היוצר: ב־"Colores Del Mar" הגרובי, הוא מתאר ים מהפנט שמחליף צבעים, ואת הרצון להיעלם בתוכו; ב־"Flores", שיר חסר תופים ברובו שנע כמו עלה שמתעופף ברוח, הוא מנסה למצוא את השקט בתוך זרועות אהוב.תו, ובונה עולם שבו המגע האנושי הוא כל יכול.
יופי פשוט
בכל פעם שלנג מתעסק בחיבור אנושי, תמה נוספת שחוזרת באלבום, השמיניות הרכות שהוא עושה באוויר מתרכזות לרגעים של יופי מזוקק ופשוט. "אני רק רוצה להתעורר איתך" הוא שר ב־"I Just Wanna Wake Up With You" הרומנטי והמתוק, מתרגש מהפלא של פעולה כל כך יומיומית ושגרתית; בשיר הכי טוב כאן הוא עוסק דווקא ברגע שבו האהבה מגיעה לסופה – "מה שטוב לך ולי / הוא לא נכון" הוא שר על הגירושים של הוריו ב־"Best For You And Me", ריקוד מנחם שמפגיש בין נגינת פסנתר לבין ביט פועם. לנג חוזר במהלכו לרגע בילדות שבו הביט ישירות בירח "למשך יותר מדי זמן", ניסה להבין ולהרגיש את הטבע. זאת בדיוק המוטיבציה שמניעה אותו באלבום הזה – השאיפה להתחבר אל הקיום של כל הדברים כמו שהם.
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
