הרוח הקרירה בשעות הערב והעננים בשמיים לחשו לנו שעונת התפוזים עומדת להתחיל, פירות הדר גדולים כקטנים, צהובים, כתומים ואדומים עומדים להבשיל. ולמרות שעוד אי־אפשר באמת אפילו לרמוז שהחורף בדרך אלינו, קיבלנו טעימת ביכורים ראשונה בניחוח הדרים עם אהבתפוז, אלבום הבכורה של היוצרת והזמרת אלונה הבר, שכמו תפוז ראשון של חורף מבטיח סחרר אותנו בעסיס המרענן והנפלא שהוא מצפין בחובו.
כמו תפוז, אהבתפוז שיצא בתחילת החודש החולף (8.9.2023) בהוצאת קמע הוא פרי מלא בטוב, צבעוני, קורץ ומפתיע, אולם גם בו יש גרעינים קשים, אמת מרירה מוקפת ביופי עדין ומתיקות חמצמצה ללב שביר. הספקטרום של הבר מוכח כרחב, רגשית, סגנונית וגם ווקאלית, כשהמנעד המרשים של קול עמוק ומלטף הוא זה שמאחד תחתיו את מגוון הכיוונים השונים בהם הלכה הבר באלבום הבכורה שלה. טריפ־הופ ממיס, פולק עדין באקוסטיקה מהדהדת, סינת'סייזרים מפתיעים, נגיעות ג'אז וגרוב מקומי, כולם מצאו מחסה תחת קולה החם של הזמרת והיוצרת באלבומה החדש.
אחרי עשור בו כתבה ואספה אליה שירים מתקופות ומסעות חיים שונות ושונים, אלבום הבכורה של הבר נוצר בעבודה משותפת של היוצרת עם יהוא ירון, שעיבד ופיתח עמה את השירים, הפיק את האלבום וגם ניגן על כל הכלים בו. וכמו הרבה מהמוזיקה שירון, מעבר לאחד היוצרים גם אחד המפיקים המוזיקליים הכי מהותיים בסביבותינו, גם במקרה שלה, הכתיבה הכנה מהבטן והנאמנות הבלתי מתפשרת לאמת שלה, הן אלו שתופסות את קדמת הבמה.
קל ללכת לאיבוד עם הקול המהתל והמוזיקה המגוונת באלבום, אך המילים שבו מהדהדות לא פחות. בכתיבה שלה הבר נותנת מרחב וביטוי להתבגרות, עצמאות, ניגודיות אומץ מהזווית שלה, מלאת נעורים וחסרת מורא אך גם כה מלאה רגישות ועדינות, לרגעים אמיצה ואפילו מתריסה אך בעיקר מהורהרת ואמפתית מתחת לקליפה. באהבתפוז הוא טעימה עוצמתית מקולה של הנשיות המודרנית והמורכבת, שהשילה מעליה כבלים של דורות קודמים ויודעת כמה מפחיד זה יכול להיות לסלול לעצמך דרך משלך. "איך לא היתה אף אחת שתסביר בשבילי / הרבה לפני שידעתי לדבר בעצמי", הבר שרה בשיר "כל יום כדור", ואנו יכולות רק לתאר לעצמנו כמה מבנות דורנו הרגישו, לא פעם, ממש ככה.
עתה שאלבום הבכורה שלה בחוץ וכבר מנגן היטב על מיתרי לבנו, ועם תאריך להופעת ההשקה לאלבום באופק – 22.11.2023 בלבונטין 7, תל־אביב – הבשילה העת לארח בסוכה שלנו את אלונה הבר כעורכת מוזיקלית, לשעה של מוזיקה פרי בחירותיה היפות במסגרת התוכנית השבועית "הקצה שלי". תמצאו אצלה את בילי אייליש, ליטל סימז, הילה רוח ועוד לצד כמה מהשירים החדשים והמקסימים שלה:
אבל אנחנו תמיד רוצים לשמוע עוד. אז שוחחנו עם העורכת האורחת של השבוע על מוזיקה מהצד השני של המשוואה, כמאזינה, כדי ללמוד עוד על הגיבורות המוזיקליות ועל ההשראות השונות שמחלחלות לתוך היצירה שלה.
מתי בפעם האחרונה התרגשת משיר ששמעת באקראי?
"לא מזמן חברה שלחה לי את 'Bug Like an Angel', הסינגל החדש שיצא למיצקי. ברגע שהמקהלה נכנסת זה כל־כך מפתיע וכל־כך מנחם בו־זמנית, שפשוט פרצתי בבכי".
את מי הכי היית רוצה לראות בהופעה?
"סוזן סנדפור! חלום ממש רציני שיש לי. אני חולמת על הופעה של חומרים מפעם, של Ten Love Songs עם כל הסינת׳ים והביטים. היא ממש אחת היחידות שאני ממשיכה לשמוע כל הזמן כבר שנים, בלי הפסקה, לא דבר שקורה לי, תמיד נמאס לי ואני עוזבת וחוזרת מתישהו. היצירה שלה משתנה ומתרחבת והיא פשוט זמרת אמאל'ה".
ההמלצה המוזיקלית הכי מוצלחת שקיבלת לאחרונה וגרמה לך להתאהב כליל?
"להתאהב כליל, אמאל'ה זה מחייב. אבל רותם, הקלידן (שלא לומר הפסנתרן) המוכשר שמנגן איתי, לא מזמן המליץ לי על Bat For Lashes. אני קצת נבוכה שהדבר הזה נעלם ממני עד עכשיו, גיליתי יוצרת מטורפת. האלבום האחרון שלה יצא ב־2019 וממש מסקרן אותי מתי היא תוציא אלבום חדש".
מה האלבום האחרון שהפתיע אותך?
"לקום ואז ליפול של יסמין רביב. הכרתי את קיקי מלינקי אבל לא ידעתי שיסמין מוציאה גם חומרים לבד. פתאום גיליתי את האי.פי. הזה, שכל מילה בו נכנסה לי ללב בקטע אחר, וכל־כך אהבתי את הסאונד והאינטימיות שלו".
מוזיקה שאהבת בעבר וחזרת לשמוע בתקופה האחרונה?
"Capacity של Big Thief. אלבום שהייתי מכורה אליו כשגיליתי אותו, לא הקשבתי לו כמה שנים ולאחרונה ממש חזר לחיי. אני חושבת שזה אלבום שאפשר להתמסר אליו רק כשיש פנאי נפשי לצלילה רגשית. הוא כל־כך עוטף אותך ולוקח אותך. אלבום אדיר".
הסוד המוזיקלי האישי שלך?
"מרגיש לי יומרני לחשוב שיש לי סוד מוזיקלי בימינו, לא? אבל יש מישהי שהזדמנתי להופעה שלה בחיפה, עם להקה שנקראת Ganevet ולה קוראים נעה פרידמן (בספוטיפיי יש גנבת אחרים, אז לא שם), יש בבנדקמפ. הכי נשבתי בקסמה בההופעה ההיא, מחכה לשמוע עוד".
משהו להוסיף?
"מופע השקה לאלבום החדש בלבונטין 7 ב־22.11! עם להקה חדשה ואורחים מרגשים מאוד־מאוד!".