איתן הובר

למד לעוף בגיל מוקדם כשאבא שלו השמיע לו גלאם רוק ברכב ומאז הוא רק למעלה. כשאמא שלו השמיעה לו רגאיי המצב התעופתי רק הלך והחמיר. כשחבר השמיע לו גריינדקור הוא גם התחיל לבצע סחרורים באוויר. מסתבר שככל שנוסקים בסחרור הגבולות מטשטשים ואין מעלה או מטה. ואז, בעזרת זוגתו לחיים, התעופף ללמוד עיצוב בשיקגו וגילה ש"יצירתיות" זו תכונה שאפשר לחיות ממנה. אז מזה הוא חי. הוא גם גילה בדרך שסקרנות היא תכונה שממלאת את עולמו במוזיקה, ומוזיקה היא החוט המקשר החזק ביותר בחייו. מה עוד? אין לדעת מה עוד. נראה. נשמע.