מעט דברים יכולים לגעת בנו כמו כישרון צעיר, גולמי ומתפרץ. אנרגיות יצירתיות שלא רואות בעיניים, שוברות חוקים ומלאות ב"טעויות" מהסוג שלא דופק חשבון למה ש"נכון", פשוט כי הדחף לא נותן להן לעצור. הרבה מילים בכדי לומר שפעם בזמן לא רב, פוגשים אמן כזה כמו הלל סנדר שהרגשות והיצירתיות פשוט נשפכים ממנו, וקשה שלא להיסחף אחריו.
לפני כמה שבועות אירחנו בתוכנית השבועית "הקצה שלי" את ראפו אוהד, כישרון מתפרץ כשלעצמו, שבחר עבורנו שעה של מוזיקה אקלקטית וחדשנית – וכך, בזכותו, נחשפנו לראשונה להלל סנדר ולאלבום הבכורה המצויין שלו כאבים בחזה, כששמענו בסט שלו לראשונה את אחד השירים הכובשים באלבום, "זמן להשאר". הגילויים המלהיבים רק החלו שם, שכן רק מאוחר יותר למדנו שסנדר בן ה־17 כתב, הפיק והקליט לבדו ובעצמו את כל 12 השירים הממכרים באלבום, שנעים בין אינדי־רוק והשפעות פופ־פאנק לפופ RnB חלומי רווי אוטו־טיון. הכישרון הענק שלו התגלה בפנינו כמו גבעה שמתגלה כהר אימתני ומרשים במיוחד.
בדיוק בעוד שבוע, תהיה לנו הזדמנות נדירה לראות את השירים האלו על הבמה, כשהלל סנדר יחגוג את צאת אלבום הבכורה המיוחד שלו כאבים בחזה בלבונטין 7 במוצ"ש ה־14.1.23, עם הרכב חדש לצידו ועם אורח מיוחד, שהשפעתו על סנדר מורגשת היטב – גיאגיא. עוד קודם, סגרנו מעגל עם סנדר וביקשנו ממנו להיכנס לנעלי העורך המוזיקלי הפעם בתוכנית השבועית הקצה שלי, בסקרנות רבה אילו תגליות מחכות לנו הפעם. קיבלנו ממנו סט של שילובים שומטי לסת בין ג'וני מיטשל ל־Oneohtrik Point Never ובין מיילי סיירוס לראפו אוהד, לצד כמה מהשירים החדשים שלו:
הקצה שלי מסכמת את 2022: ההמלצות שתפסו, התשובות ששעשעו והסיפורים שלא נשכח
אבל אנחנו תמיד רוצים לשמוע עוד. אז לקראת מופע ההשקה לאלבום החדש שלו, שוחחנו עם העורך האורח של השבוע על מוזיקה מהצד השני של המשוואה, כמאזין, כדי ללמוד עוד על הגיבורים המוזיקליים שמפיחים בו השראה ושולחים אותו לכיוונים שונים ומפתיעים כל כך.
התגלית המוזיקלית הכי טריה אצלך?
"לאחרונה הכרתי את טוניק קלוניק, בעקבות אירוח של הסולן שלהם בפודקאסט 'פרות גדושות' שאני אוהב ממש. הם דיברו על השיר ׳ככה זה כנראה׳ ותיארו אותו בצורה שממש עניינה אותי לשמוע, ואז שמעתי אותו והתלהבתי בטירוף. האלבום שלהם הביתה כבר זה מין אלבום רוק פסיכדלי, אבל שנשמע חדש ולא מאוס, תיאטרלי בקטע טוב, עם שירים מהממים וסולן שמיילל את נשמתו לתוך הפרצוף והלב שלי. אלבום מרגש, אהבתי מאוד".
את מי הכי היית רוצה לראות בהופעה?
"תכלס, הייתי רוצה להיות באחת ההופעות של הביטלס בשנים המוקדמות, עם כל הבנות שצרחו, אומרים שזה היה יותר חזק מרעש של מטוס, אז כדי לבדוק אם סתם מגזימים או שזה באמת היה משהו מיוחד. הייתי גם רוצה לראות את פרנק אושן ואת אריק איינשטיין".
הסוד המוזיקלי האישי שלך?
"אני לא יודע אם זה סוד, אבל לפחות אני מרגיש שגיליתי את זה לבד: האלבום קסיו זעם של אלון עדר. אלבום מפחיד ביצירתיות ובכנות שלו. עד ששמעתי את האלבום הזה ראיתי את אלון עדר בצורה מאוד סטריאוטיפית, כזה הבחור ההיפי עם הגיטרה ששר על חום, געגועים ועוגות של אמא, אבל האלבום הזה פוצץ לי את המוח ממש".
"כל האלבום נשמע לא במיקס, לא מסודר, כאילו הוא פשוט הקיא את כל מה שהוא מרגיש, עם מאה אחוז כנות לתוך השירים. שמעתי אותו מההתחלה עד הסוף בשמיעה אחת עם לסת ברצפה, בלי לגעת בפלאפון בכלל מרוב שנכנסתי לזה. לאלבום הזה יש סאונד מגעיל וגולמי, עם מילים שלפעמים אני בשוק שהוא באמת הוציא מהפה והקליט, בקטע טוב. מרגיש לי שלא הרבה אנשים מכירים את הצד הזה בו, לפחות אני לא הכרתי בכלל, מאז ששמעתי את האלבום הזה אני מעריץ אותו. אהבתי מאוד".
מה האלבום האחרון שהפתיע אותך?
"נדאו של הפנר וארגוב. נכנסתי אליו תוך היכרות של הפנר בעיקר בתור ראפר מצחיק עם פלואו מיוחד, שעד כה לא כל כך הצלחתי להתחבר אליו. באלבום החדש הוא מוציא את עצמו בצורה ייחודית, רגישה, מצחיקה ושנונה על ביטים מעולים של ארגוב, שמחמיאים לו ברמות. אהבתי מאוד".
ההמלצה המוזיקלית הכי מוצלחת שקיבלת לאחרונה?
"Tyler, The Creator המליץ לי, בסרטון שבו הוא מדבר על הדברים האהובים עליו, על האלבום Troupeau Blue של Cortex, אלבום ג׳אז בצרפתית, מגניב ברמות. MF DOOM סימפל את אחד השירים בשיר 'One Beer'. זה אלבום עם סאונד ממש מגניב ואחיד, יש פה מלודיות יפהפיות, רוב הזמן הזמרת רק שרה בלי מילים, והצרפתית רק מוסיפה לתחושה של להיכנס למסעדה אקזוטית בפריז ולהתאהב בזמרת של הלהקה שמופיעה. אלבום עם גרוב טירוף ושירים יפים לאללה, מזכיר טיפה את יהודית רביץ אבל אולי זה לא נכון. אהבתי מאוד".
מוזיקה שאהבת בעבר וחזרת לשמוע בתקופה האחרונה?
"אני תמיד מוצא את עצמי חוזר למנהל בית הספר של האינדי בארץ, גיאגיא! גיא הוא האמן האהוב עליי ולדעתי גם האמן הכי טוב בארץ. גיא הצליח ומצליח לשפוך את הלב שלו לתוך המוזיקה שלו בלי שום פוזה או שבב של שקר. הוא כותב בצורה שהשפיעה מאוד על הכתיבה שלי ועל הטעם שלי בכתיבה של אחרים. הוא מאוד ישיר ומתאר את איך שהוא מרגיש בלי שום צורך במטאפורה מורכבת או שום דבר מתחכם. ואת הכל הוא עושה בצורה סופר מיוחדת, פשוט לוקח מילים שלא חשבת שיכולות לתאר רגשות בצורה כל כך טובה ושם לך אותן מול הפרצוף".
"המוזיקה של גיא ליוותה אותי בהרבה תחושות שעברתי, לטוב ולרע, והוא כל כך וורסטילי שאפשר לשמוע אותו גם אם בא לך לרקוד וגם אם בא לך לבכות או לכעוס. זו גם אחת הסיבות שאני חושב שהוא כל כך טוב. מעבר לכתיבה שלו, הוא מוזיקאי מטורף והוא מלחין את השירים הכי יפים שיש, ואני מעריץ אותו. יש לי את הכבוד לארח אותו בהופעה שלי בלבונטין 7 ב־14.1! זה מרגש מאוד ואני לא יכול לחכות. אהבתי מאוד".
משהו להוסיף?
"אני מופיע בלבונטין 7 ב־14.1 לכבוד צאת האלבום שלי כאבים בחזה! מופע להקה בהרכב מגניב לאללה, מארחים את גיאגיא, יהיה מרגש ברמות בשבילי ומקווה שכיף מאוד בשבילכם! תביאו חברים". לחצו כאן לכרטיסים.
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
