בגיל 34, שבע שנים אחרי שהגיעה ללוס אנג׳לס עם חלום להלחין פסקולים לסרטים, הגשימה נמי מלומד חלום שבכלל לא העזה לחלום, והפכה לחלק מהיקום הקולנועי של מארוול. אחרי שנים של עבודה על פרויקטים ״קטנים״ יחסית, סרטים קצרים, הצגות תאטרון ועוד, היא קיבלה את ההזדמנות הגדולה והלחינה את פסקול הסרט ת׳ור: אהבה ורעם, בבימויו של הבמאי זוכה האוסקר טאיקה וויטיטי (ג׳וג׳ו ראביט, מה שאנחנו עושים בצללים) ובכיכובם של של נטלי פורטמן וליאם המסוורת', יחד עם המלחין המוערך מייקל ג׳אקינו (למעלה, כוכב הקופים, דוקטור סטריינג׳ ועוד).
בנוסף, מלומד אחראית על פסקול העונה הראשונה והמדוברת של סטאר טרק: עולמות חדשים ומוזרים (CBS), שנחשבת לאחת מהטובות ביותר של הפרנצ׳ייז בשנים האחרונות על ידי המבקרים והקהל כאחד. "זאת לא הייתה משימה שהצבתי לעצמי מעולם, אבל תמיד רציתי לעבוד על סרטי מדע בדיוני" מספרת מלומד בשיחת סקייפ מביתה בלוס אנג'לס, "מאוד אהבתי את סטאר טרק גם קודם, זה פשוט לא היה משהו שאפילו חלמתי עליו. זה היה מחוץ לתחום החלום. מה אני? אני כולה ילדונת מרמת גן".
מהיום למחר
אמנם מלומד ליבינג דה דרים, אבל המחיר גבוה. היא מספרת שבתקופות "רגועות" היא עובדת בין 15 ל־16 שעות ביום, ובתקופות לחוצות עם דדליין דחוף, גם 23 שעות ביום. היא עובדת בקצב הזה מאז שעזבה את עיר הולדתה רמת גן ועברה ללוס אנג'לס בגיל 25. היא למדה באוניברסיטת דרום קליפורניה ועבדה במקביל בלי הפסקה. "בשנים הראשונות לא הרווחתי כמעט, הרווחתי למשל 200 דולר על הלחנת סרט קצר. עבדתי בעבודות כמו להכין את התווים להקלטות, לאלבומי פופ ולפסקולי סרטים".
לפני שהגיעה לפרויקטים המדוברים ביותר של עולם הפנטזיה והמדע הבדיוני, עבדה מלומד על פרויקטים "קטנים" יותר: אם צפיתם באנקנטו בקולנוע, וודאי ראיתם את הסרט הקצר Far From the Tree שלו הלחינה את המוזיקה. היא הלחינה את הפסקול גם לסדרה האישה מהבית שממול לבחורה בחלון של נטפליקס, וזכתה בפרסים על יצירותיה בפסטיבלים נחשבים ברחבי העולם. לפי העמוד שלה באתר IMDB, היא אחראית ליותר מ־140 פסקולים.
מלומד הגיעה ללוס אנג'לס עם לא מעט ביטחון, שקיבלה עוד מהבית. "היה לי הרבה ביטחון כבר לפני הרבה שנים, מההורים שלי. ידעתי שאגיע לאן שאני רוצה, פשוט לא חשבתי שזה יקרה כל־כך מהר ולא חשבתי שזה יגיע מהיום למחר".
בין כוכבים
גם את העבודה שלה ביקום הטלוויזיוני של סטאר טרק היא קיבלה מהיום למחר, פשוטו כמשמעו, לאחר שהסוכנת שלה סידרה לה ראיון במשרדי ההפקה. היא יצרה פסקול לפרק של Short Treks, סדרה מבריקה של פרקים קצרצרים של סטאר טרק, שמיועדת למיטבי הלכת בעיקר. לאחר מכן, עבדה על פרודיג׳י (Paramount), סדרת אנימציה חדשה שמחזירה למסך דמות נשית משמעותית ביקום שלה – קפטן ג'נוואי מהסדרה Voyager, בגילומה של קייט מלגרו, שזכורה גם כ־רד מכתום זה השחור החדש.
סדרת המד"ב האייקונית שיצר ג’ין רודנברי עוד בשנת 1966 נודעה בשל הגיוון החדשני ופורץ הדרך שהביאה למסך. בין היתר, זו הייתה הסדרה בה נראתה לראשונה נשיקה בין גבר "לבן" (וויליאם שאטנר, שהוא יהודי ולכן לא בדיוק לבן) לאישה שחורה (נישל ניקולס, שגילמה את ניוטה אוהורה). אך למרות זאת, ולמרות שסטאר טרק נודעה בזכות העמדות הפמיניסטיות המתקדמות שלה, מלומד היא המלחינה האישה הראשונה אי פעם שהלחינה סדרה מלאה בפרנצ'ייז. "כן, מוזר הא?", היא מחייכת, ואומרת "זה גם מפתיע אותי האמת. טכנית, דיאן וורן כתבה את מנגינת הנושא של הסדרה אנטרפרייז. אבל היא לא כתבה את המוזיקה לפרקים עצמם".
יש סימבוליות בכך שנכנסת לעולם הזה דרך הדמות של קפטן ג׳נוואי, ומפתיע שאין עוד נשים קפטניות בעולם הסטאר טרק הכל כך פמיניסטי.
"אני מסכימה איתך. בסדרה עצמה היה גיוון, שחקנים מלאומים שונים. הופתעתי שזה לא היה ככה מאחורי הקלעים. אני אולי האישה הראשונה אבל אני לא אהיה האחרונה. האולפנים מנסים לעשות מאמץ, ויש עוד דרך ארוכה לעבור. אני פעילה בארגון שנקרא The Alliance for Women Film Composers ששם לו למטרה ליצור נראות. לשבור את תקרת הזכוכית זה נחמד, אבל צריך לדאוג שהיא תישאר ככה. ברגע שפותחים את הדלת הרבה אנשים צריכים להיכנס. אין שום סיבה אמיתית לפער הזה. הסיבה היא היסטורית וזהו".
את מרגישה שלהיות אישה מלחינה זה יתרון או חסרון?
"אני חושבת שזה יתרון להיות אישה היום, בהפוך על הפוך, כי הוליווד משתדלת לקדם יותר נשים. אבל התחרות שלי היא מול אנשים שעובדים במקצוע כבר שלושים שנה, ויש להם אוסקרים. יש מעגל שצריך לשבור כי במאה השנה האחרונות ההזדמנויות האלה נתנו רק לגברים, אז ברור שיש להם תיק עבודות יותר גדול ומשכנע, עם תזמורת יותר גדולה, עם צוות שהפיקו בצורה יותר טובה. אז אנחנו מנסות לומר, בארגון שלנו, 'אם תתנו הזדמנות למלחינה הצעירה, נכון שיש לה פחות ניסיון אבל תראו לאן היא הגיעה. אם תתנו לה עכשיו את הכלים להתקדם, סביר שהתוצר שהיא תיתן יהיה אפילו יותר מוצלח ממה שהבחור שכבר עושה את זה עשרים שנה אותו הדבר בלי להתאמץ".
להיות מלחינה לסרטים זה כאילו לא סקסי, כי זה מאחורי הקלעים, אבל את עדיין חלק מהוליווד.
"זה ממש סקסי! (צוחקת) רוב החברים שלי מפיקים, במאים ועורכים, אז זה לא מלהיב אותם ללכת לראות את ת'ור כי לכולם תמיד יש איזו פרימיירה. אבל זה כיף, אין ספק. אני ממש נהניתי מהסרט וכל הוייב שמסביב לזה זה גם מגניב".
אהבה ורעם
את הבכורה של ת'ור, זו שיש בה את התקשורת, המעריצים, השטיח האדום, השחקנים המפורסמים והזוהר ההוליוודי, מלומד פספסה כי העדיפה ללכת להופעה של אני דיפרנקו. "המוזיקה שאני מקשיבה לה היא יותר אינדי, אבל גם מוזיקה לסרטים. אני צריכה לדעת מה טרנדי. מקשיבה הרבה לפרוקופייב, רחמנינוב, צ׳ייקובסקי, ברטוק".
את סטאר טרק גילתה מלומד, שמגדירה עצמה "גיקית" וגדלה על שר הטבעות, דווקא בזכות המוזיקה. הפסקולים של הסדרה לא התבלטו מעולם באופן מיוחד. פרט לנעימה מלאת הנצחון של The Next Generation, רוב המוזיקה מהסרטים ומהסדרות לא זכורה או מצוטטת הרבה. אבל עבורה, הם היו עולם ומלואו. רק לאחר שהתעמקה בפסקולים לאורך השנים, התפנתה לצפיה בסדרה.
היא צפתה כמעט בכל סדרות וסרטי סטאר טרק לדורותיהן, ויש לה רשימה מפורטת של סצינות אהובות מסדרות נבחרות בשביל ההשראה. "לפעמים אני חוזרת לזה במטרה לבדוק איך הם עשו את זה. אני צופה בריפיט. זה מלמד אותי על העבודה עם התמונה וגם על הסאונד. כי בכל זאת, מה שהייתי צריכה לעשות זה באיזשהו מקום לחזור לפסקול של הסדרה המקורית".
עד כמה יש לך חופש בהלחנת הפרקים של ״סטאר טרק – עולמות חדשים ומוזרים״?
"יש המון חופש בדבר כזה. באופן כללי יש לי די הרבה חופש שזה נחמד. סומכים על הבחירות שלי, ושהמוזיקה שלי לא תשתלט על סצנה. למשל, לכתוב מסביב לדיאלוג כל הזמן".
הגלגל כבר הומצא
במהלך העבודה על הפרקים, היא מכירה לעומק כל ניואנס במשחק של הדמויות, אבל מדובר בעניין חד צדדי. "אני מכירה אותם אבל הם לא מכירים אותי, שזה הבאסה של הלחנה", היא מודה. "הם לא שמעו עליך. זה המינוס כי את לא על הסט. את לא מכירה אותם עד שנגמר הפרויקט".
איך זה לעבוד על פסקול חדש למשהו שכבר מזוהה מוזיקלית עם סאונד מסוים?
"המשימה המרכזית שלי הייתה ליצור סוג של התייחסות לסדרה המקורית, אבל בכל זאת לעדכן את זה למאה ה־21. בסדרה המקורית המוזיקה מגיבה על כל דבר, זה כמעט אנימציה מרוב שזה מלודרמטי. אבל היום את רוצה חוויה שהיא יותר סינמטית, שהצופה ירגיש שהוא הלך לקולנוע. כי זה סרט קצר כל פעם של חמישים דקות. בכל פעם הם הולכים לכוכב אחר, יש איזה פאזל אחר שצריך לפתור, והלחן שלי יחסית אקטיבי".
איך תהליך העבודה מתרחש? מה השלבים?
"אני מחפשת איפה בסצינה מתרחש השינוי, מה חשוב לי להדגיש, איפה יש 'היט פוינטס' שהמוזיקה צריכה להשתנות או להתייחס אליהן, לגדול, לקטון, להגיע לשיא, להיכנס קצב. המשימה המשמעותית היא איך לנווט את כל הסצנה מבחינה מוזיקלית".
איך היית מגדירה את הקול והייחודיות שלך בתעשיה?
"יש הרבה אמנים שמחפשים את הקול שלהם, אני אף פעם לא עשיתי את זה. כשאת אמנית מתחילה מלחיץ אותך למצוא משהו רק שלך. אבל אני בגישה שיש עליי כל־כך הרבה לחץ גם ככה, אז זה יבוא. את לא צריכה להמציא את הגלגל. הגלגל כבר הומצא, מה שאת צריכה זה לחדש על הגלגל. לאט לאט הדברים האלה מתפתחים מעצמם".
לא רק גל גדות
כמו כל מלחינה במקצוע התחרותי, מלומד הייתה צריכה לדלג מעל כמה משוכות בדרך, ובהן למשל שיטת "המפעל" שהתחילו מלחינים כמו האנס זימר. בשיטה זו, המלחינים המפורסמים אמנם חתומים על מספר גדול של פסקולים לסרטים גדולים בשנה, אך נעזרים בצוותים גדולים של מלחינים מתחילים, שאינם חתומים על היצירה הסופית. "הסטנדרטים שהוא (זימר – נ"פ) הכניס הם לא דברים שאני מסכימה איתם. לא כולם נכנסים בדרך הזאת. אני התרחקתי משם כמו אש. אני הלכתי במסלול של 'אני אעשה מלא סרטים וסדרות וכל מה שאני יכולה לעשות – אבל זאת תהיה ההלחנה שלי'".
לפי הסטנדרט המדובר מלחינים כמו זימר כותבים תמות כלליות, ונעזרים בצוות רחב של "פועלים" שכותבים מוזיקה לפי תמה שהוא מכתיב. ״צבא של מתמחים באים לכמה שבועות ועובדים במשך ימים שלמים. זה לא פייר כלפיהם, את מוכרת להם איזשהו חלום. זה מערך די מתעלל. אני פועלת לשנות את זה".
איך ידעת להיזהר?
"יש סיפורים ידועים, למשל פוסטים אנונימיים בפורומים, ברור על מי מדובר. כשאת רואה שמלחין יוצר 12 סדרות בשנה, הוא לא יוצר אותן באמת, זה לא יכול להיות פיזית. אני עושה שתי סדרות בקושי ולי אין אסיסטנטים. כשיפסיקו להיות כאלה גרידיים יהיה פה מקום ליותר מגוון ולאנשים".
מלומד מספרת שהמרחק מהבית רק מחדד אצלה את תחושת השייכות לישראל. "אני מרגישה שהזהות היהודית שלי דווקא קצת התחזקה מאז שעברתי מהארץ. אבל זה עניין של כפייה דתית בארץ. פה יש לי יותר קהילה. אני פתאום פה מרגישה יותר יהודייה מאשר בארץ", היא מספרת. "זו גאווה בשבילי לייצג את הארץ. אני מאוד גאה בישראליות שלי ואשמח שאנשים ידעו על זה בארץ – 'הנה יש לנו עוד ייצוג בהוליווד, לא רק גל גדות'".
הפקה: תום גבעול
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
