שביל הבריחה

בתחילת-אמצע שנות התשעים הייתי נערה צעירה, וממש לא היו לי כוחות על. אבל היו לי חברות וחברים ועולם עשיר ומסעיר. הכול היה גדול ומוגזם ועמוס ורועש וצבעוני: הרגשות, האירועים, הסרטים, ההתאהבויות, השירים. בחיפה של שנות התשעים צרכתי את המוזיקה שלי מהרדיו ומהטלוויזיה, ודירגתי כל שבוע (על גבי גלויה!) את המצעד העברי השבועי של רשת ג' – "מקום בצמרת". זכיתי ביותר דיסקים ישראליים ממה שיכולתי להרשות לעצמי עם דמי הכיס של אז. כשקצת גדלתי, כבר הלכתי למועדון הסיטי הול לראות הופעות ככל שיכולתי.

פתאום נתקפתי געגועים לתקופה הנפלאה הזו ולמוזיקה שליוותה אותי כל רגע ברדיו, בווקמן ואז בדיסקמן, אז החלטתי ששביל הבריחה הפעם יהיה לנעוריי בניינטיז בחיפה.

כל השירים בעברית, הכינו מראש גיטרה-משוט מעאפנה בשביל החבר'ה.