מיקסטורה היא הזמנה לגוון את הדיאטה המוזיקלית שלכן עם טעמים ומרקמים חדשים. כל ריליס המוזכר לעיל עבר סינון קפדני של הטעם שלי (יש לכן על מי לסמוך!) ונמצא ראוי לפרגון ולהילול. המלצות ישר מהלב שלי לאוזניים שלכן, בלי אלגוריתמים ותקציבי יח״צ באמצע. תרגישו חופשיות לבדוק ריליסים מז׳אנרים שאתן אוהבות, אבל עוד יותר מזה מומלץ דווקא לדגום ריליסים מסגנונות שאתן לא מאזינות להן בדרך כלל. אשמח מאוד לשמוע איך היה לכן, נגיד בהודעה בפייסבוק או דרך טוויטר.
במרכז המהדורה נתעכב על די ג׳יי סט אחד ועשרה ריליסים, אבל אם יש לכן אקסטרה קשב מומלץ ביותר להשקיע אותו ב: דיפ האוס הדיסקואידי והמרענן של Gratts, או זה הג׳אזי/סליזי לייט של Simon Hinter, או זה האמוציונאלי של Kovi, ברייקביט הזריחה האופורי של Eversines (עם רמיקס של Eris Drew), קטע הפ׳אנק המתפנק הזה של אמיר ברסלר (שיר בונוס ל־EP שיצא במרץ השנה), השיר הנוגע ללב הזה של עלמה גוב, טכנו הפימפומים המושלם של לוק סלייטר תחת השם Planetary Assault Systems, הביג ביט המד״בי והפואטי של Ambient Babestation Meltdown & JBS, שיריה הכנים והמופקים לעילא ולעילא של קובארי ותערובת המטאל האקסטרימי המבריק לעיתים של Conjurer.
Fred P – Phonica Mix Series 97
אני שומע די הרבה די ג׳יי סטים כל הזמן ומשתדל לא לחפור לכן על זה, אבל לפעמים פשוט אי אפשר להתעלם. פרד פי, הידוע גם תחת השם המנצח Black Jazz Consortium, שחרר לאחרונה שני אלבומים באורך מלא. עד כמה שידוע לי אי אפשר לשמוע אותם (ועוד כמה ריליסים שיצאו לו לאחרונה) בשירותי הסטרימינג, אלא צריך להתארגן על תקליטי ויניל. מה שכן אפשר לשמוע זה את המיקס שהוא הוציא בסדרה של החנות הלונדונית האהובה פוניקה. האזנה הכרחית ומהנה ביותר.
DJ City – Giuda Iscariota
אחד מבעלי ליין ה־Riot האנדרגראונדי ורזידנט ה־Cocktail D'amore (שמוציא את התקליט הנוכחי בלייבל הנחשק שלו) שומר על קשר קרוב עם הרחבה. מדובר על מפיק שמפספס לעיתים רחוקות וגם הפעם הוא פוגע בול בפוני.
Gwenno – Tresor
מקרה נדיר שבו אף אחד מהסינגלים שיצאו לקראת האלבום לא תפס אותי, אבל אז כשהיצירה השלמה הייתה שם נתתי לה צ׳אנס והתאהבתי לחלוטין. אווירה חולמנית, שיק אירופאי והזדמנות נדירה ביותר להישבות בקסמי השפה הקורנית.
HAAi – Baby, We’re Ascending
טנייל ת׳ורסל האוסטרלית היגרה ללונדון כחלק מטריו האינדי רוק הפסיכדלי Dark Bells, אבל במקום לחיות את התרחיש של טורים אינסופיים בוואן צפוף ושינה בחדרי חזרות היא מצאה את עצמה מתפקדת כרזידנט די ג׳יי של מועדוני טכנו והאוס. היא החלה לייצר מוזיקת ריקודים בעצמה ובמהרה החלה להפגין שליטה מרשימה ביותר בטעם הספציפי של מוזיקת קלאב בריטית (האוס וטכנו מעורבים בגאראג׳, רייב, דראם אנד בייס וכיו״ב). השנה יצא אלבום הבכורה שלה באורך מלא והוא כולו תצוגת תכלית של אמנית טוטאלית שחיה ונושמת מגוון של סצנות שונות, עם יכולת נדירה במיוחד לשזור הכל יחד למסע מטלטל ומנענע. בין האורחים: אלכסיס טיילור מהוט צ׳יפ וג׳ון הופקינס. ביג!
James Alexander Bright – Headroom
כפרה על האיש היקר הזה. האלבום שלו מ־2020 עדיין עומד איתן בצמרת רשימת האלבומים האהובים עלי מאותה שנה וממשיך דרכו ממש לא מבייש את הפירמה. יש במוזיקה שלו את הרוגע המיוחד של הפקות חדר שינה משולב ברמיזות לאש ההיסטרית של מוזיקת פ׳אנק שמתקיימת בעיקר באולפנים מקצועיים ומועדוני הופעות. חלומי ומרענן.
Jaren – Don't Judge, Listen
זוג מפיקי דאנס פוגשים מוזיקאי בעל הכשרה קלאסית עם אוריינטציה רוקיסטית והם מחליטים להקים להקה שקודם תכבוש את הסצנה המקומית שלהן באיטליה ואחר כך, באופן כמעט בלתי נמנע, את העולם. אם כבר שמעתן סיפור דומה בעבר אתן בטח יודעות שעדיף לא לשפוט, אלא פשוט להקשיב.
Luke Vibert – GRIT
לוק ויברט הוא אגדת אלקטרוניקה בריטית בלי טיפה של הגזמה. פעיל כבר משנות ה־90 תחת שלל שמות ובמסגרת מגוון פרויקטים, האיש לא איבד גרם של השראה או כשרון. אני מת על איך שיש באלבום החדש הזה שלו את כל המרכיבים הנחוצים למוזיקת רייב מדליקת שריפות, אבל הוייב השולט לכל אורך התקליט הוא דווקא מאוד צ׳יל, משועשע ומאוזן. מאסטרקלאס.
Medicine Singers – Medicine Singers
הגיטריסט חובב הפסיכדליה יונתן גת חבר להרכב מוזיקה ילידית־אמריקאית בשם ה־Eastern Medicine Singers, צירף לקלחת שניים מחברי להקת Swans לשעבר, אמן אמביינט ותיק בשם Laraaji, מתופף ״no wave״ אגדי בשם Ikue Mori ואת אשף אילתורי החצוצרה Jaimie Branch. סוג של סופרגרופ שמבוססת על כישרון נטו ולא על הצלחה מסחרית או פופולריות. התוצאה מפוצצת מוחות מכל הבחינות. בניגוד לאלבום מבוסס ה־Pow Wow הקודם שעשה כותרות השנה ולא כ-ז-ה העיף לי את הסכך, הפעם אני שבוי לחלוטין. אם יש לכן ראש פתוח מספיק כדי לעכל את מה שהולך פה – זכיתן הרגע בפרס הגדול.
Naima Bock – Giant Palm
יש לא מעט אמניות עם קול יפהפה שפועלות בימינו אבל בחיי שהמוזיקאית הזאת (לשעבר מלהקת Goat Girl) מגזימה ממש. כל מילה שיוצאת לה מהפה מרגישה כמו חיבוק, כשהשירה הנשגבת שלה עטופה בהפקה יצירתית וצבעונית שעושה לי זיקוקים במוח. אל תחכו לסיכומי השנה כדי לגלות את הפנינה הזאת, האזינו עוד היום.
Punky Wash – Space Pusher EP
וואלה מודה שלא שמעתי את השם Punky Wash לפני השבוע שעבר, אבל מאז שהוא תפס את תשומת ליבי לראשונה הוא נמצא פשוט בכל מקום. מסתבר שכבר כמה חודשים המפיק הצרפתי הזה יורה לכל עבר טראקים המכילים ערבוב מנצח של פ׳אנק, דיסקו וג׳אז, הכל על מצע של האוס שכמעט ומצליח לשכנע שיש לו משהו עם העסק השורשי/מקורי מאמריקה. האשלייה נשברת בכל קטע מחדש, אבל אל תתנו לזה להפריע לכן לרקוד! יופי של מוזיקה.
Theo Kottis – On Your Mind
אלבום של מוזיקת ריקודים רטרואידית עם נטייה פופית מהסוג הסקסי ביותר. לא אתפלא בכלל לגלות שהשם של קטע מספר שלוש הוא מחווה למסיבות Cocktail D'amore (אזכור מספר 2 במהדורה הנוכחית, באהבה!), שעושות כבוד לסאונד החיוני הזה כבר יותר מעשור. נשמע כמו קבוצה של קווירים שמצאו מסתור מהפטריארכיה וההטרונורמה, מקום שבו אנשים יכולים To live their best lives.
עד כאן להפעם. לא לשכוח שהביטוח נכנס לתוקף רק אחרי קבלת התשלום הראשון. נשיקות בבית!
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
