חגיגה שחורה במיטבה: בזי בי בגגרין

בשנת 2015 נכנס לראשונה שיר של KGC לפלייליסט הלילה של גלגל"צ. זה היה השיר "מהמתוק אל המר" ששטף את הרשת כל כך עד שגם שומרי הסף לא יכלו להתעלם ממנו. ההרכב הקריית גתי שכלל בתוכו את בזי בי (משה תאטקה טסמה) אלמו טי (ישראל אלמו) ואבשה ג'י (יעקב ירדני) נחשב עבור רבים מיוצאי אתיופיה כאחד מהרכבים המוזיקליים החשובים שיצאו משורותיהם. חבריו היו "הבחורים הרעים" שלא היו מוכנים להתפשר על המסרים שלהם, והקהל העריך אותם בזכות זה. הם היו בוטים, ישירים, הקול שלא תמיד רצינו לשמוע – אבל בדיוק בגלל זה הם היו הקול שהיה חשוב לשמוע.

למרות שקיי ג'י סי עשו עבודה טובה כהרכב, צלע אחת מהמשולש השחור והחזק הזה הייתה בולטת במיוחד, כותב הפזמונים של הלהקה, בזי בי. מדובר בליריקיסט מעולה עם איכויות של כוכב שנלחם בעוולות העולם דרך הכלי היחידי שיש לו – המילים. כבר אז היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שיגיע הרגע שלו לזרוח. 

אל תהיו מופתעים

שש שנים אחרי והזמן הזה הגיע – האולם המלא של מועדון הגגרין שאג את שמו כשעלה על הבמה אתמול (רביעי) בערב, חצי שנה אחרי שהוציא את אלבום הבכורה שלו תאטקה. תהיתי לעצמי אם בזי ישיק את האלבום במופע חגיגי, אבל הוא לא מיהר ונתן לנו להתבשל עליו. הוא בחור חכם שלא מתכוון לבזבז את התחמושת שלו על ההתחלה, והוא חיכה לרגע המתאים כדי להכין מופע השקה שיאה למעמד של ראפר כמוהו. הוא כבר לא "אריה מרוחק מהגוב" כמו שהוא שר ב"שוב אני", הוא דווקא תובע את המקום שלו כמלך החיות ומוכן לשאת את הכתר שמזמן כבר נשא את שמו.

ארבעת מופעי החימום הציגו את המגוון העשיר ביצירה האתיו־ישראלית, זה התחיל עם האי־פ'אנק של איי ג'י (AG), והמשיך עם אורית טשומה, כנראה היוצרת הכי טובה בישראל (תתווכחו איתי על זה). מיד לאחר מכן עלה נסיך הדאנסהול הישראלי אופק אדנק ואז עלו קפה שחור חזק, שבמשך שנים היו שמועות על יחסים מתוחים בינם לבין ההרכב המקורי של בזי. אורי אלמו, חצי מהצמד המצליח, אפילו קרא בקול: "אל תהיו מופתעים" לקול שאגות הקהל, אבל לא הופתענו – אתמול חגגנו אהבה, השארנו את המטענים מאחור ועשינו כבוד לתרבות. היה משהו קסום באוויר. לא הרגשתי שאני במופע השקה, אולי בטקס או באירוע משפחתי רב משתתפים. ארסנל האמנים שהופיעו לפני בזי נתנו תחושה של רגע היסטורי, חגיגה שחורה במיטבה שגרמה לי לחשוב על עצמי בת ה־17 שרק חלמה לראות מופע שחוגג כשרונות שחורים.

הגיע לעבוד

לקח זמן עד שבזי עלה, אבל מהרגע שהוא עלה בליווי של להקה חיה הוא הוכיח שהוא בא לעבוד. בזי פתח עם השיר "פנומנלי", והפך את הקהל לשבוי שלו תוך פחות מכמה שניות. כמה בעיות של סאונד לא מנעו מההופעה להתגלגל בקצב. בזי שר בעיקר שירים מהאלבום החדש, אבל מדי פעם הפציע גם עם סינגלים כמו "אבשה בסטודיו" ו"ביום מן הימים". אחד הרגעים היפים בהופעה היה כאשר הוא עצר ודיבר על החשיבות של העבר במטרה להתקדם אל העתיד, רגע לפני שהוא ביצע את השיר "זה הזמן להתאחד" שנכתב לאחר המוות של סולומון טקה. לאורך כל השיר התנוססו שמותיהם של הקורבנות לאלימות משטרתית, כאשר גם שמו של אברה מנגיסטו נכלל במפגן הזיכרון.

באמצע ההופעה נחשפה הפתעה: טדי נגוסה, כנראה השם הכי חם היום בסצנת ההיפ הופ הישראלית, עלה להופיע לבדו. הוא לא היה מוכן לרדת עד שבזי לא חזר לבצע ביחד איתו את השיר "צריך קצת" עם ורס מיוחד שבזי כתב במיוחד למופע. ההפתעה האמיתית הגיעה דווקא בשיר הסיום כאשר בזי הזמין לבמה את שני חבריו ל־KGC שליוו אותו מתחילת הדרך, אלמו טי ואבשה ג'י, לבצע איתו את "מהמתוק אל המר". זה היה אחד מהאיחודים היפים שנעשו בהיפ הופ הישראלי, רגע סמלי שבו בזי דואג להזכיר לנו שהוא לא שוכח מאיפה הוא בא. האירוע כולו היה בהפקת OG FAME MUSIC, של אורן גטהון יזם בן 30 ובעל חברת תקליטים שגרם לכל הקסם הזה לקרות.

לא עוד ראפר

עם סיום המופע עלתה אמא של בזי לברך אותו, ועל הדרך דיברה על המקום של בזי עבור נערים אתיופים וריגשה את הקהל. אמא טסמה נגעה בדיוק במה שמייחד את בזי. הוא לא עוד ראפר, הוא ראפר שעומדת מאחוריו עדה שלמה, הוא מייצג קול מאוד ברור שגם אחרי שנים במשחק נשאר יציב. בזי לא נכנע לתנאים שהתעשייה מציבה ועושה את זה בדרך שלו, ואתמול הוא הוכיח שלהיות נאמן לעצמך זאת הדרך היחידה להצליח. בסוף ההופעה ראפר אחר שאני מעריכה אמר שהוא שמח לחיות בתקופה שבזי בי חי בו, ולא יכולתי שלא להסכים יותר.  

מוזמנים/ות לעקוב אחרי צהיי הגוס באינסטגרם