בסופ"ש פורים הזה, אני רוצה להציע לכם שירים לכל דרך שבה אתם מציינים את החג, בין אם אתם חוגגים עד דלא ידע או מנצלים את הזמן כדי לנוח ולאגור כוחות מחודשים. כל השירים מתוך טור הסינגלים של אלפרד כהן:
קובארי – אבודים בלב החורש
אביגיל קובארי היא מספרת סיפורים לא פחות משהיא זמרת ויוצרת. ראיתי אותה לא מזמן בהופעה שבה היא סיפרה סיפור על ניקול, חברה קרובה שעליה היא כתבה שיר חברות מתוק באלבום האחרון שלה, והיא הצליחה להעביר דרכו את הזעם והעצב שחבויים בתוך הגעגוע הגדול של השיר. זה הכשרון הגדול של קובארי, שמעטים מהקולגות שלה מסוגלים לבצע באותה יעילות. בשירים שלה, הכל הוא הכל. היא בוחרת בנושא ובסגנון ספציפי, משתמשת בפרטים קטנים ומהותיים מהחיים שלה ורואה בהם את מה שהיא רוצה לראות.
"אבודים בלב החורש", השיר החדש שלה, הוא לא מקרה שונה. היא כתבה אותו במסגרת סדנה ליצירה שבה השתתפה בשנה שעברה, בלוקיישן דומה לאחד שהיא מתארת בשיר. כבר מהרגע הראשון שלו, היא קופצת ראש מהאקספוזיציה אל המהות. "אבודים בלב החורש / ההר מסתיר את העמק / רציתם שנקרא לזה ריטריט / ולא קבוצת תמיכה" היא שרה בבית הראשון, מתארת את חשבון הנפש שעוררה ההתבודדות העצמית שלה.
כהרגלה, הדרך לשאלות הקשות ומחוסרות התשובה בפזמון רצופה באירועים שגרתיים שבראשה הופכים לעולם ומלואו (כמו האופן שבו היא רואה קרב של צדק ושוויון ביחסים בין כלב וכלבה), כשבסוף מגיעה שורה תחתונה קילרית שמתווספת לרזומה המשפטים לפנתיאון המתרחב שלה – "אבודה גם בבית / הגב מסתיר את הבטן / שמנסה לומר לי / מספיק". עם הפקה מעניינת של זיו זק, שנעה בין כובד הראש של הפזמון לשלוות הטבע של הבתים, מדהים לראות איך קובארי ממשיכה למצוא דרכים חדשות להעביר את כל מה שעובר בראשה.
חשש אמיתי – ווקי טוקי
"ווקי טוקי" הוא עוד תוצר מהמעבדה של חשש אמיתי, שתמיד משחקים עם הגבולות בין פופ לאוונגרד. במקרה הזה, תום הררי עושה את המיטב כדי להמחיש מה שהיה קורה אם יובל בנאי היה שר שיר של רייסקינדר. על גבי סינת'־פופ נוצץ, הוא מדקלם שורות נונסנס שנשמעות כאילו הן שרבוטים מהיומן האישי שלו.
ההנאה הגדולה של "ווקי טוקי" היא להישאר מבולבל ממשפטים כמו "לא לוקח / זה קשה כמו רבין". גם כשהשיר לוקח על עצמו טון רציני יותר בפזמון, המטרה היא פחות ליצור אמירה אישית כנה ויותר לשלוח את המאזין לחפש אותה בין החרוזים המצלוליים של הבתים. בדומה לריקודים שהוא מבצע בחצי ערום בקליפ המצוין של השיר, הררי וחשש אמיתי מקדשים את המוזרות שהופכת שיר פופ לחוויה שאתה רוצה לחזור אליה עוד ועוד.
ג'ני פנקין – סבלנות
אני כבר מוכן לאלבום החדש של ג'ני פנקין. הסינגלים שלה עשו עבודה משכנעת בלהוכיח שקריירת הסולו שלה היא קרקע רחבה שרק מחכה שיחקרו וינצלו אותה. אבל האם אני אתלונן שהיא מוציאה עוד סינגל פצצה לפני שהאלבום יוצא? ממש ממש לא.
"סבלנות", כמו הסינגלים שקדמו לו, מגלה כמה פנקין מסוגלת להוציא מעצמה כשהיא נוגעת בסך הכל באספקט אחד מהיצירה שלה. במקרה שכאן, היא מגבירה את רמות הסטייל שמגבות את השיוטים שלה בין רעיונות, סגנונות והוקים שהיא בודקת. על גבי ביט מועדוני במיוחד, היא נמצאת בשליטה מלאה על תשומת הלב של המאזין גם כשהיא מעלה ומורידה את האנרגיות בין הבתים לפזמון.
כמו תמיד, המאבקים הפנימיים של פנקין תופסים בנונשלנטיות את המרכז של השיר. בשורות מינימליסטיות כדוגמת "אין לי זמן לסבלנות", היא יכולה להעביר קונפליקט שלם של מרוץ של הגשמה עצמית מול הזמן שחולף. היכולת שלה להישאר בטוחה בעצמה גם ברגעים החשופים ביותר הוא מה שיוצר את הקולנס שהיא מקרינה בכל רגע, וזאת איכות שראוי שתאפיין את כוכבות הפופ של העתיד שלנו.
עינב הר ענן – גבעתיים
את עינב הר ענן שמעתי לראשונה לפני שנה. הסינגל הראשון שלה "לא שייכת" היה משב רוח מרענן, עם פסנתר ג'אזי מרקד וגישה קלילה ומלאת חן. "גבעתיים" הוא שינוי של 180 מעלות בכל מה שנוגע לאווירה והצבעים שהוא מייצר. הפסנתר עדיין מוביל אותו, אבל במקום להישמע כמו פריחה אביבית מלאת שמחה הוא נשמע יותר כמו פנס רחוב מעומעם, עם נגיעות פסיכדליות קלות שמספקות חוסר איזון מרתק ללחן של הר ענן.
זה מצע מושלם לזכרון הרחוק שהיא מתעלת במהלך השיר. היא כותבת על הילדות שלה בשנות התשעים, והסנטימנטים שאליהם היא חוזרת מזכירים את השירים שלהקות כמו גרנדדי ורדיוהד כתבו בתחילת השנות האלפיים, מוצאים רגש עצום בתוך טכנולוגיה קרה. ובכל זאת, לא מדובר בנוסטלגיה גדולה לתקופה שלא תחזור. ההימנעות מניימדרופינג מאפשרת לה להביא את התחושות הישנות האלו להווה ולגלות שגם היום, היופי המנוון של "גבעתיים" עדיין מרגיש רלוונטי.
אחרי שלושה סינגלים, הר ענן מרגישה כמו יוצרת מגוונת עם המון רעיונות טובים. גם אם זה נשמע שהיא עדיין לא מצאה את הזהות האמיתית של היצירה שלה, הגישושים אחריה מספקים רגעים יפים וראשוניים ששווה לגלות עכשיו, ולא אחר כך.
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
