בתיאוריה מוזיקלית מיקסטורה היא שימוש באקורדים מסולם מקביל לזה שכרגע מנוגן על מנת לייצר גיוון. הנה הזדמנות לגוון את הדיאטה המוזיקלית שלכן בטעמים ומרקמים חדשים. כל ריליס שמוזכר לעיל׳ עבר סגנון קפדני של הטעם שלי (יש לכן על מי לסמוך!) ונמצא ראוי לפרגון והילול. תרגישו חופשיות לבדוק ריליסים מז׳אנרים שאתן אוהבות, אבל עוד יותר מזה מומלץ דווקא לדגום ריליסים מסגנונות שאתן לא מאזינות להן בדרך כלל. אשמח מאוד לשמוע איך היה לכן, נגיד בהודעה בפייסבוק או דרך טוויטר.
במקור כתבתי פסקת פתיחה אופטימית ושמשית משהו למהדורה הזאת. מאז שכתבתי אותה רוסיה פלשה לאוקראינה ומארק לנגן מת. אז כן, הציפייה לסוף החורף והפתיחה מחדש של המועדונים פה בברלין בהחלט ממלאות את מחשבותיי, אך הלב כבד ועצוב. והאוזניים? הן לא יודעות שובע. הנה מה שתפס את האוזניים שלי בשיא העוצמה בימים הסוערים האחרונים.
Allegaeon – DAMNUM
פרוג דת׳ מטאל מושחר לאללה
באתי בשביל נגינת הגיטרה הספרדית הרגישה, נשארתי בשביל שילוב מוחץ גולגלות של רוב מה שאני אוהב בבלאק מטאל ביחד עם מה שאני מסוגל לסבול בדת׳ מטאל, ביחד עם אלמנטים של פרוג שדואגים שאמשיך להקשיב למטאל מימי נעורי ועד היום. שמעו נא, הימים ימי מגפות ומלחמות – מוזיקת מטאל היא הפסקול של הזמן הנוכחי.
Aili – Glamorous
היפר־פופ
גרסת כיסוי של ההרכב הבלגי־יפני האנרגטי הזה לשיר של פרגי מ־2006. הם כותבים שהם חולמים לארח אותה בהופעה לביצוע משותף של הקטע הזה, אבל נראה לי שעדיף שהיא תישאר בקהל עם מחברת ועט.
And So I Watch You From Afar – Jettison
פוסט־רוק/פסקול
רביעיית הפוסט־רוק הותיקה והמוצלחת מאירלנד חוזרת עם פרויקט מולטימדיה חדש. שיתוף פעולה של הלהקה עם רביעיית כלי מיתר, האמן החזותי סם ויהל וקטעי דיאלוג בקולם העוצמתי של אמה רות' רנדל וניל פאלון. המוזיקה כאן עמוסה בגוד וייבז וטוויסטים אופטימיים מבלי להפסיק לרגע להיות פוסט־רוק טהור. אם אף פעם לא בדקתן את הז׳אנר, או שכבר הייתן על הרכבת הזאת ונמאס לכן – העניין פה שווה בדיקה.
Austin Ato – What You Want / Cherry Soda
האוס
זוג קטעים פ׳אנקיים ומשובשים בכל המקומות הנכונים.
Archil & Leon – Blooming
אלקטרוני/גרוב/פופ
מנה הגונה של מוזיקה עתידנית שנשמעת מוכרת וחסרת תקדים במידה שווה. עוד להיט מהלייבל Kompakt.
Candy Kingdom Synth Orchestra feat. Danny Polaris – The Star's Leap At Night
נו־דיסקו
ריליס שני בלייבל של ממלכת הממתקים המורכב מסינגל סוכרי ומושלם להחריד וזוג רמיקסים מאמנים בשיא המשחק שלהם (ויטלינג ולאוור).
Carmen Villain – Only Love From Now On
מוזיקה מודרנית
תמיד מומלץ לתת צ׳אנס לאמניות שהן גם מלחינות (כלומר, בקיאות להפליא ברזי המלודיה וההרמוניה) וגם מפיקות (כלומר מומחיות בייצור סאונד). בסבירות גבוהה תגלו אצלן משהו עמוק, יפה ומיוחד שרוב האנשים חולפים על פניו בהיסח דעת. כמו כן, מדובר על כותרת האלבום הכי לעניין שיש במהדורה השבוע.
Elephant Stone – Le voyage de M. Lonely dans la lune
פופ פסיכדלי
ארבע צלילות קצרות אך עמוקות עם צ׳ארם צרפתי מתוק.
Fantastic Twins – 2222022 EP
דאנס/אקספרימנטלי
ריליס מיוחד לכבוד התאריך יוצא הדופן שחלף על פנינו ממש לאחרונה, אותו מכנה המפיקה הפנטסטית ״יום התאומים הגלובלי״. מומלץ לקרוא את הטקסט שמצורף לקטע בבאנדקאמפ לפני שמאזינים.
Ghost Fame – Nobody Wants To Be Here, Nobody Wants To Leave
פוסט־הארדקור
אמרתי זאת פעם ואומר זאת שוב (ושוב): אנחנו בעיצומו של תור זהב רציני בכל מה שקשור לאימו, סקרימו ושאר סגנונות שהתפתחו מתוך ההארדקור פאנק. לחצו פליי ותנו בהאד־באנגינג!
Hermetics – Brujo Wayuu
קומביה/באס/שיגועים
מפיק קולומביאני שמשלב באופן מעורר השראה מקצבים שבטיים, סאונד של המחר ובס מהגיהנום. התוצאה יצירתית ומהפנטת.
Jamie Paton – Parabolas / Fleshed Out
האוס דאבי
הפסקול השבועי שלנו לקיום מצוות ה״לשמוע מוזיקה חדשה ומעיפה ולחשוב על גאוניותו של אנדרו וות׳ראל תנצב״ה״ השבועית.
Kuniyuki Takahashi – Remix Works Sampler
דיפ האוס/אמביינט/אקספרימנטלי
שלושה שירבולים ממעמקי הכספת של ענק האלקטרוניקה היפני. אחד לריקודים, אחד לריחופים ואחד לרגע של פריצת דרך רוחנית.
Metronomy – Small World
אינדי־פופ
אחת הלהקות הכי מוכשרות שיש כיום חוזרת עם אוסף שירים נוסף שקשה מאוד לעמוד בפניו. הפעם יש יותר גיטרות בפרונט (בקטע אקוסטי/נוגה/פאנקי), שמשתלבות מדהים בנוסחה המנצחת של לחנים גאוניים, הגשה משכנעת וסאונד מוקפד.
Modern Studies – We Are There
אינדי־פופ
עוד מקרה משמח שבו עטיפה מוצלחת במיוחד קראה לי לבדוק אלבום שלא ידעתי עליו כלום מראש. במהרה התברר לי שהמוזיקה שבפנים יפה לפחות כמו הדימוי שעוטף אותה, אם לא יותר. הרמוניות קוליות שמיימיות עם ליווי מוזיקלי הולם.
Murphy's Law – Disco Rocker
טק־האוס
צמד באנגרים שמנמנים ומהירים ישר למרכז הרחבה.
NOBRO – Live Your Truth Shred Some Gnar
סקייט פאנק/בנות שולטות
תתחברו לסקייטרית הפנימית שבכן לעשרים דקות, זה כיף לאללה.
Projekt Gestalten + The Princess of Death – The Beast Within
טכנו/אמביינט
פרויקט גשטלטן ונסיכת המוות הם שני פסבדונים שונים השייכים לאדם אחד, האמן הברזילאי דייגו גרסיה, שהוא בין השאר הרזידנט בה׳ הידיעה של מסיבות Pornceptual כאן בברלין. באלבומו החדש הוא משתמש בשתי הפרסונות שלו כדי להתיך יחדיו טק־טראנס דורסני עם מוזיקת אווירה ללא ביט ולבטא דרך כך פלואידיות מגדרית. כל זה בהשראת משחק קווסט אגדי מאמצע שנות ה־90.אינלנד (אד דייבנפורט) הביא אותה באחלה מאסטרינג.
Purr – Many Days
פולק
נשמע, לאוזני לפחות, כמו להיט אלטרנטיב נשכח מהניינטיז. וייב של לא רואים מגיפה או מלחמת עולם שלישית באופק.
Sensei Lo – Pisces Moon
דיפ/טרייבל האוס
מוזיקת ריקודים ג׳אזית ושבטית לתפארת, מלאגוס שבניגריה ישר לתוך הלב שלכן.
Soundscape Orchestra – Oceans EP
ג׳אז
יש פה טכנו וביטים והם ברמה בסדר גמור פלוס, אבל הם גם לגמרי בספסל האחורי כי המיני אלבום הזה הוא קודם כל הצגה של ג׳אז וואו.
Swami John Reis – Ride The Wild Night
פאנק־רוק
גיבור הגיטרה הותיק חוזר באלבום סולו מרים וממכר. אני אדם אל־רכבי באופן עקרוני אבל רוב השירים כאן עושים לי חשק לנגן אותם בפול ווליום תוך כדי נהיגה.
Third Son – Small Dick Big Dreams
דאנס אלקטרוני על־ז׳אנרי
אמן שהכרתי בזכות פופ לוק של רוני פיאלקוב פה ברדיו הקצה, שמתעקש כבר די הרבה זמן שהבחור הולך לכבוש כל רחבה אפשרית במוקדם או במאוחר. הנה הוא עם ריליס בעל צד א׳ רייבי ומקפיץ וצד ב׳ דאבי וגם מקפיץ. תקשיבו לרוני הוא יודע מה הוא אומר.
Tom Carruthers – Non Stop Rhythms
האוס/טכנו
אלבום הדאנס הכי מדובר בסביבתי לאחרונה. עשרה קטעים עמוסי דאנספלור אקשן. עלול להישמע לאוזן הבלתי מיומנת כמו מוזיקה נהדרת מהניינטיז, אבל למעשה מדובר בוייב שהוא לגמרי 2022.
Tour-Maubourg – Woodfloor Dubs EP
דיפ האוס
מפגש פסגה של ג׳אז, דיסקו ודאב. מוזיקה עם כמויות בלתי נדלות של יופי ואופי.
Uzi Ramirez – Neon Dust
פולק/אמריקנה
הקטע של עוזי רמירז הוא הרבה מעבר לכשרונות הכתיבה והביצוע היוצאים מן הכלל שלו. זה קטע של לשגר את המאזין למקום אחר וזמן אחר בצורה כל-כך מהנה ומשכנעת שבא רק לשמוע עוד שיר אחד ועוד אחד. הכאן ועכשיו יכולים לחכות.
White Lies – As I Try Not To Fall Apart
פופ גיטרות
אלבום שהוא מנצח אמיתי, משום שכמעט כל שיר כאן בנוי להרים אצטדיונים בזמן שהלהקה עצמה עוד לא מוכרת ומאוסה כמו רוב הלהקות שרוצות ויכולות להרים קהלי ענק. בהאזנה ראשונה קיבלתי את הרושם שיש כאן לפנינו גילטי פלז׳ר, אבל אחרי האזנות חוזרות אני יכול לאשר בביטחון שמדובר פשוט בפלז׳ר טהור. שאוט אאוט למגזין קולמבוס שהמליצו על הריליס הזה בעמוד הפייסבוק שלהם ובכך דאגו שאשמע עליו.
Vanity Project – Levels
נו־דיסקו
ארבעה קטעי אסיד בלאריים שנשמעים כמו הזמנה מפתה לריקוד באור השמש.
Zachery Allan Starkey – SOLITAIRE
סינת׳ פופ
אמן שהכרתי תודות ליחס האוהב שהוא מקבל בתדרוך יום א׳ של קוואמי פה בקצה. מוזיקה שמגיעה מעולם שבו New Order והפט שופ בויז הם ההרכבים הכי גדולים שהיו ואי פעם יהיו. עולם שטוב לחיות בו.
עד כאן להפעם. שמרו על עצמכן בבקשה מכל משמר (ועל אוקראינה!) – אמרו כן לרדיו הקצה ולא למלחמות.