נעים מאוד, אני עמית רהב. מעבר לעובדה שאני אוהב מוזיקה אני בעיקר אוהב אותה כשהיא משלנו. אנסה החל מהשבוע להיכנס לנעליו המכובדות של אלפרד כהן שעבד על הטור הזה עד לאחרונה ואשתדל לשתף איתכם ואיתכן בכל תחילת שבוע את הסינגלים החדשים שעשו לי את השבוע. מקווה שתהנו:
הדר הלל – פסיכולוג
סינגל בכורה לזמרת־יוצרת מאוד אחרת (כך לפי הגדרתה), הדר הלל. מוזיקה הרמונית, קליטה וממכרת מלווה טקסט שבו נפשה נחשפת בפנינו.
עידו "זיגו" אופק – אתם החיים
אחרי יותר מעשר שנות שתיקה חוזר עידו "זיגו" אופק אל מרכז הבמה עם שיר פופי וגרובי, לא מפליא כשנזכרים שהוא חבר להקת הדורבנים. ולא רק שהשיר כיפי וגורם לי לנענוע גוף קל, הוא גם מביא איתו מסר – אנחנו האנשים להן ולהם חיכינו.
רוני בר הדס – Luck
אלבום שני ליוצרת המוכשרת רוני בר הדס (שמלווה בהופעות בין השאר את דניאל רובין ויוני בלוך). עם קולה החם והעוטף מהצד אחד ועם הביטים האלקטרוניים שהוסיף המפיק מאור אלוש מהצד השני אנחנו מקבלים אלבום חשוף אשר מספר על מסע של החלמה. ב־"Luck", שיר הנושא המרגש, היא מספרת על הפרדוקס בין חוסר היכולת שלה למצוא שקט וסיפוק לבין המודעות שלה על מקומה הטוב.
MARBL – A Song For Mom
שיר חדש למארבל (מוריה אור) שבו, באמצעות פסנתר בלבד, מראה איך מינימליזם הוא גם עולם ומלואו. השיר, אשר מוקדש לאמה, מספר על אהבה שאין בעולם כמוה – אהבה בין אם לבתה.
אלון ווסרמן – מתחת לכוכבים
אלון ווסרמן, יוצר במחוזות הפולק והבלוז, עם שיר ראשון בעברית על אהבה וקירבה. פולק־רוק רך ונעים שהזכיר לי לפרקים את פרויקט 1:1.
Ilona – יש משהו בלילה
ג'אז פופי נוגה עם ביטים אלקטרוניים מתוך איפי הבכורה ש־Ilona (אילונה הרפז) עתידה להוציא. השיר מתאר את החיפוש הנפשי בשעות השקטות והלא תמיד פשוטות של הלילה.
שני חיון – ריקוד אמצע החיים
קצת היפ־הופ, קצת מוזיקה אנדלוסית, קצת מרוקאית. את כל המרכיבים האלו לקח שני חיון ורקח ממנו סלט היפ־הופי מצוין על משבר גיל הארבעים ועל הצורך להמשיך לחלום ולהרים לעצמנו גם בגיל "המופלג" הזה.
ירח בבית 8 – לשיר
ירח בבית 8 הם שלומי קינן ואמיר גבריאל, דמויות ותיקות בעולם המוזיקה המקומי, שהתחברו אחרי מפגש מקרי לחלוטין. "לשיר" הוא הסינגל השני שלהם מתוך אלבום שעתיד לצאת בהמשך השנה ולי אישית זרמו בראש תמונות של מין ואלס מוזר שכזה תוך כדי ההאזנה.
גיא גיטר – Relax
המוזיקאי גיא גיטר עובד על אלבום בכורה כפול – חלק אחד באנגלית והחלק שני בעברית. הסינגל "Relax" מתוך הפרויקט הזה, תערובת של רוק מזרחי עם רגעים "חפלאיים" בחלקו, מספר על ערב תל אביבי בועתי של תקופת אחת מהמחאות, ערב ששינה כיוון לחלוטין אחרי הפיגוע ברחוב דיזנגוף.
בנימין אסתרליס – River Of Sound
בנימין אסתרליס, המוכר גם כמורפלקסיס, יוציא בקרוב את אלבומו השלישי תחת שמו (וה־12 אם סופרים גם את האלבומים שהוציא תחת שמות במה). בקטע היפה שהוציא זה עתה שומעים תמהיל מעניין ויפה של פופ עתיק, פולק ובלוז.
רעות תימור – עיניים בורקות (לבנה)
מתי לאחרונה שמעתם שיר כל כך יפה מדוקטור לפיזיקה? רעות תימור היא דוקטורית שכזו, וגם השאלה שנשאלת בשיר הזה היא קצת פיזיקלית – האם ניתן להרגיש כוחות רבים מכיוונים שונים בו זמנית ולדעת להפריד ביניהם? סינגל שני מתוך אלבום שעתיד לצאת בחודשים הקרובים עם ליווי צ'לו נפלא של נועה איילי.
Izakman – Yawning
השיר החדש של איזקמן (איתמר איזק) מתחיל באווירה פסיכדלית הודית וחותך לשיר אירי שמספר על ספינה התקועה בלב ים. מומלץ ביותר לערב בירה ונשירה עם החבר'ה.
הזאבות – המחלקה לחזות העיר
לקראת יציאה לטור אירופי הזאבות משחררות סינגל חדש מאלבומן המתקרב. האנרגיות שלהן עדיין שם כמו שהכרנו והתרגלנו, מה שהתחדש פה זו ההפקה הקצת יותר מהודקת. התוצאה היא שיר שבוחן את הסטטוס קוו האישי ואת הריחוק חברתי והבדידות שמגיעה בעקבותיו.
שירה גבריאלוב ועוז זהבי – מי אתה
שירה גבריאלוב עובדת בימים אלו על EP חדש וכהקדמה הוציאה את הקטע המרקיד והגרובי הזה. עוז זהבי מפתיע פה ויחד איתה מרים את האנרגיות בשיר על זוגיות שבוחרת ללכת בדרך שונה בלי לפחד.
ג'קו אייזנברג – סופר
בשיר החדש שלו, ג'קו אייזנברג מביא את הרוק המוכר שלו עם אלמנטים אלקטרוניים שפחות השתמש בהם בעבר. הוא ממשיך להשתמש בקול העוצמתי שלו כדי לסחוף וממשיך לחדש את עצמו כמו שעשה מספר פעמים בשנים האחרונות. כיף לראות את ההתפתחות הזו ומשמח לראות שהוא עובד על EP חדש.
אושיק לוי וחדוה עמרני – עד שנגיע
הרצון שלי פה הוא לא רק להביא דברים חדשים אלא גם לעזור לפרסם אומנים חדשים שהוציאו קטעים שאהבתי בעולם שמאוד קשה להתבלט בתוכו. אבל כשמגיע קטע חדש מאושיק לוי אני משוחד, ובכל פעם מחדש אני שמח לגלות שזה פשוט כל כך יפה. אושיק מתל אביב. חדוה עמרני מירושלים. והשיר, שנכתב על ידי אדם גורליצקי לפי שיחות שעשה עם שניהם, נוסע בין שתי הערים האלו ולוקח אותנו למסע על כביש 1.
ליאם תורג'מן – מבוגר מדי לדיסני
תמ"א 27 זהו שמו של אלבום הבכורה של ליאם תורג'מן, יוצר היפ־הופ, R&B, בלוז וג'אז, שעתיד לצאת בחודשים הקרובים. זה הסינגל הראשון מתוכו אשר מלווה בסמפול של בובי קלדוול מתוך "Open Your Eyes" ועוסק במעבר לבגרות אמיתית אי שם בגיל 27.
תהילה אוזן – כמו אז בקיץ
זהו השיר הראשון שתהילה אוזן מוציאה אי פעם והוא מספר מסע של חיפוש וגעגוע. שיר שקט ואינטימי שמזמין להתחבר למקום בטוח מהעבר, אל הילד שהיינו. אני התחברתי, בעיקר בזכות הכינור והשירה הצנועה מצד אחד אבל בטוחה מאוד מנגד. מזמין אתכן.ם להאזין ולבדוק מה זה עושה לכן.ם.
אלון אבוטבול, אליה והמסך הלבן – תמיד לאורך החוף
סינגל שני מתוך אלבום בכורה של לא אחר מאלון אבוטבול אשר עתיד לצאת ב־10 ביולי. השיר הדרים פופי ומסתורי הזה מובל ברובו על ידי אליה, בתו של אלון, עם קול מלאכי שכאילו נתפר במיוחד לקטע הזה.
גפן רון – אם הייתי אתה
סינגל שני לזמרת והיוצרת גפן רון באווירה פופית שקטה וחשופה מאוד, כך שכובד המשקל של השיר מונח בעיקר על הווקאליות שלה. EP ראשון שלה צפוי עוד השנה.
אור אדרי – בהצלחה שיהיה
האווירה בשיר החדש של אור אדרי מתאימה לנושא שבו השיר עוסק – הפרעות אובססיביות כגון הפרעות אכילה.
השירה האיטית שלה, הסאונד הפסיכדלי, הזעקות לקראת סופו. וכמעט שכחתי לחגוג – סינגל חדש לאור אדרי לקראת אלבום חדש! בהצלחה שיהיה.
קובארי – לא תזכור מזה כלום
האם אביגיל קובארי היא אחת הכותבות המחוננות שיש היום בישראל לדעתי? לא אכחיש. האם היא המחוננת ביותר בלקחת נושא כמעט יומיומי ומציאת הנקודות החבויות שכולנו לא שמים לב אליהן? סיכוי ענק שכן. לדעתי כמובן. מבחינתי כל סינגל שלה הוא חגיגה בלב וככה גם "לא תזכור מזה כלום", שעוסק בשנה הראשונה בחוויית ההורות שלה, בקשר עם בנה וברצון בעוד רגע אחד קרוב, רצון שלעולם לא נגמר. כמו תמיד – הפקה מצוינת של זיו זק שנותן לקובארי את המקום המרכזי שלה עם שירתה המלטפת, ויודע מתי להגיח כדי להפוך את השיר לעוד יותר מרגש.
יעל זלינגר – טטריס
סאונד של משחקי מחשב ישנים מלווה את הסינגל השלישי של יעל זלינגר שהולכת השנה צעד אחד קדימה, ואולי גם ימינה או שמאלה, מעמדת הקלידנית של לא מעט אומנים (בין השאר היא מופיעה עם בלקן ביט בוקס, מרגי ויסמין מועלם) אל הפרונט. יעל ממשיכה במשחקים מעניינים של מילים וביטים ומה שביניהם, וממש כמו בסינגלים הקודמים – זה סוחף לחלוטין.
עומרי קאופמן – סן פרנסיסקו
שיר חדש של עומרי קאופמן, שמגדיר אותו כשיר הכי חשוף ואינטימי שכתב עד כה. לדבריו לא ברור איך ולמה החליט להיחשף ככה אבל הוא מקבל את זה בשתי ידיים. השירה שלו כמעט לוחשת, קצת נונשלנטית לאורך החלק הראשון של השיר. ההתרוממות בחצי השני הופכת את הקטע מטוב למצוין.
Aint No Lady – קופסה שחורה
סינגל חדש ל־Aint No Lady שהם נעמה הכהן ותומר ביתן. כמו השירים הקודמים שלהם מדובר בקטע רוק עוצמתי עם שילובים אלקטרוניים, עם שירה של נעמה ששואבת את המאזין אל תוך הכאב. את "קופסה שחורה" כתב שלומי חתוכה והוא עוסק בהיסטוריה של העלייה התימנית, של הניכור והכאב שחוו העולים. לתוך השיר נשזרה הקלטה של המשוררת איאת אבו שמיס מקריאה בקולה שיר בערבית, "סלע בלשון נקבה", כדי להזכיר לכולנו שיש כאלו שעדיין סובלים פה בינינו בימים האלה מניכור ומכאב.
חי תורן ודניאל רובין – על הדברים הפשוטים
ההפקה האלקטרונית הרכה והנעימה לאוזן (כמו גם השירה) מנוגדת לאווירה הכבדה אשר שורה על השיר הזה. הניגודיות הזו היא שהופכת אותו לטעמי לכל כך מסקרן, עד כדי מספר האזנות חוזרות בכל פעם שאני שומע אותו במקרה. חי תורן הלחין כאן את מילותיה של לאה גולדברג וגייס לטובת הפקת ההקלטה את לא פחות מאשר ברי סחרוף. דניאל רובין מתארחת בשירה בקטע המקסים הזה כאשר מולה ניצבת מעין מקהלת גברים שנותנת לה קונטרה.
גיא שוורץ – ליידי בן זכאי
אני לא מכיר את גיא שוורץ, רק ראיתי שהוא צעיר ובן 21 והרוח הצעירה שלו מורגשת לאורך כל הקטע המגנוב הזה. תוכלו לפגוש בתוכו קריאות תיש ותרנגול ועוד כמה חיות, ולקפוץ כמוני בערך משניית הפתיחה שלו ועד לסופו. גיא מעיד על עצמו שהוא אוהב לכתוב בג'יבריש כדי שיוכל לבטא את עצמו ואת הדמיון שלו. לא בטוח אם קריאות של חיות זה ג'יבריש אבל זה בטוח לא שפה מובנת.
Plane To Paris – Loose Ends
Plane To Paris הוא שם הפרויקט של תמי לויאב בהפקה של iogi (יוגב גלוסמן). אינדי פופ כיפי מרומם נפש.
נוגה – חלומות על טישטוש
לפני שנתיים, נוגה זכתה להצלחה עם השיר "כולם מאוהבים בי" (שלאחרונה גם הופיע בפרק של הסדרה "המפקדת" בכאן 11) ועכשיו היא חוזרת עם סינגל חדש בטעם אלקטרוני־מקפיץ עם סוכריות שירה־קצת־אדישה. בכלל, לאט לאט אני שם לב שיש בי משהו שנתפס לקטעים שהשירה בהם היא כזאת.
יולנטה – מלכת הבינוניות
יולנטה (המוכרת מההרכב רוקרפוקטס) בשיר מתוך אלבום חדש באותו השם. לשיר יש סאונד מאוד מיוחד כשכלים שבדרך כלל נמצאים מאחור הגיעו בו לפרונט ולהפך. המבנה הלא סטנדרטי כולל שירה, קטע מוזיקלי, שירה, מוזיקה וחוזר חלילה.
נונו – אומיגאד
מה נשאר אותו דבר? הביטים, השנינות, משחקי המילים, הסגנון, הקצב. מה השתנה? המהות. נונו לוקחת אותנו למעמקי הנפש שלה. "באתי לדבר עליי" היא אומרת והיא אכן מספרת לנו מה עובר ועבר עליה בדרך לתהילה. היא לא מתלוננת, היא רק מעדכנת שנדע שמאחורי הזוהר הזה יש ילדה שישנה שבוע אצל אמא ורוצה בסך הכל לשתות ברד. התחלנו את הטור בשיר "פסיכולוג" ואנחנו מסיימים עם נונו שמספרת על הביקורים שלה אצל הפסיכולוגית. שיהיה שבוע מצוין.
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
