"אישה רגישה יודעת גם לנשוך": מוזיקאיות על השפעתה של ענבל פרלמוטר

בינואר האחרון ענבל פרלמוטר הייתה חוגגת את יום הולדתה ה־50, וכמו תמיד סביב ימי ציון כאלה תחושת ההחמצה הולכת ומתחזקת. התהייה מה היה קורה איתה היום לו הייתה בין החיים עלתה כבר אין־ספור פעמים, ולו רק בזכות אסופת השירים המצומצמת אך כה מטלטלת ופורצת דרך שענבל יצרה בימי חייה. שירים שממשיכים לעבור מדור אל דור וללוות מעריצים מכל מיני עולמות וגילאים, שירים שכה רבים/ות מצאו בהם צליל או מילה שהזיזו בהם/ן משהו.

בין כל אלו יש גם לא מעט מוזיקאיות כמובן, ולא מעט הרגישו שאת יום ההולדת הזה חשוב להן לציין בחגיגה מיוחדת ומלאת הערכה ליצירה של ענבל. התוכניות נידחו בכמה חודשים בגלל הסגרים וההגבלות, ונתנו להן ים של זמן להתכונן כפי שרצו לאירוע מיוחד כזה – והערב סוף סוף יתכנסו מוזיקאים ומוזיקאיות מקצוות הקשת המקומית לחגוג באיחור את יום הולדתה של פרלמוטר עם גרסאות מיוחדות לשיריה, בערב מחווה חגיגי.

"גלים של נוסטלגיה – ערב מחווה לענבל פרלמוטר" ייערך במועדון האוזן־בר בתל־אביב היום (15.7) בשעה 20:00, בהשתתפות יהוא ירון, ג'אזז, ניר שלמה, זוהר גינזבורג ועוד רבות ומעולות. את הערב הפיקה מוזיקלית נטע רם, שגם תלווה את כל השירים בו על הבס, יחד עם מאי סגל על התופים ואיתי ברקוביץ' על הגיטרה. לקראת הערב רם הכינה גם סט של שעה מהמוזיקה של ענבל ושל היוצרים שישתתפו במחווה:

לכבוד המופע, שאלנו כמה מהמשתתפות על השירים שגרמו להן להתאהב בענבל פרלמוטר ועל הרגעים המיוחדים שלהן עם המילים שלה:

מה ענבל מסמלת עבורך, ומה את מרגישה לקראת המחווה?

יעל קופלנד (Borito): "הרבה פעמים בעולם המוזיקה, בין אם זה בפסטיבלים, בתקשורת או באיזה קאנון תרבותי שמתקיים אצלנו בחברה, אנחנו בוחרים להסתכל על יוצרים מסוימים, כנכס תרבותי שיש לשמר, ששינו את עולם המוזיקה. לרוב בצדק, וגם הרבה מהמקרים אלה יוצרים גברים. בתור ילדה ונערה שאהבה מאוד מוזיקה, הגיבורים שלי היו גברים והסיפורים שהתאהבתי בהם היו מנקודת מבט גברית. הגילוי של המכשפות, ענבל ועוד גיטריסטיות/מוזיקאיות שהיו חלק מהמעגל הזה, איפשרו לי לראות נרטיב אחר, לפיו גם אני שייכת לעולם הזה. השירים של ענבל הם ההיסטוריה שלנו, אבן דרך ביצירה בארץ באופן כללי ובפרט כמודל עבור מוזיקאיות ישראליות – שמוכיח שהנה, גם אני שייכת".

ספיר וולך: "בשבילי היא סינגר־סונגרייטרית רוקיסטית ובועטת (ומעולה), בתקופה שכל זה לא היה שילוב כל כך נפוץ בארץ, וזה כשלעצמו פתח את הדלת לכל מי שהגיעה אחריה. זכות מאוד גדולה לתת את חלקי הקטן בלהשאיר את המוזיקה שלה נוכחת ונשמעת".

מה היה השיר הראשון שלה ששמעת?

רות שועלי: "השיר הראשון שהכרתי היה 'עד העונג הבא', היו שמים מדי פעם את הקליפ בערוץ 1 ואהבתי את זה לצד המומינים ובאותה המידה. האופל של השיר לא איים עליי, זה שיר ציורי שהפך בשבילי מכשפות מדבר מפחיד לדבר אדיר ומסקרן. הייתי רוצה להיות חברה של ענבל, לקפוץ אליה לתה וסיגריה, לראות איך הבית שלה מבולגן, לשמוע איך היא מדברת על אנשים, על החיים".

איתמר קציר (דינוזאורוס): "השיר הראשון שהכרתי של המכשפות היה, איך לא, 'עד העונג הבא'. הוא קפץ בשאפל באייפוד־מיני התורכיז של אמא שהיה מחובר לאוטו כשהייתי ילד קטן, ופחדתי בטירוף. היה משהו, אהמ, מכשף במוזיקה ובמילים, משהו בצירוף 'עד העונג הבא' גרם לי כבר בתור ילד משיכה ורתיעה ממשהו אסור וגם נפלא. בהתחלה לא הצלחתי להקשיב לו בלי לפחד, אחר כך לא הצלחתי להקשיב לו בלי לצעוק את הפזמון".

"ככה נחשפתי למכשפות ולענבל פרלמוטר, אבל לקח לי זמן עד שגיליתי את המכשפות באמת – איפשהו בצבא, כשחברתי דאז השמיעה לי את כל האלבום הראשון בנסיעה לחיפה. אני זוכר שאיך שהתחיל השיר 'המכשפות', עם הגיטרה הזאת ומעבר התופים לתוך המקצב הרוקד הזה ואז המקצב הזה, התמכרתי. זה השיר שגרם לי להתאהב במכשפות כלהקה, ולא רק בשיר אחד שלהן. בשיר השני, 'נסיעה מהירה', כשענבל שרה 'נסעתי במסלול השמאלי, ניסיתי לעקוף את הפחד שלי', כבר ממש הרגשתי שהיא מדברת בשפה שאני כל כך מבין. בכלל, בציטוט הזה ובשיר הזה יש את כל מה שענבל והמכשפות מסמלות, לדעתי – תחושה של כישוף בכל החושים שלי".

ציטוט אהוב עלייך במיוחד משיר שלה?

אביב שריקי (מינוס אפס): "אני אצטט בית ברשותכם: 'מרחוק שומעת המולה / מתקרבת מכונית כחולה / רק עוד צעד ואז / הצלילה'. אי אפשר שלא להצטמרר בהקשר של מותה המצער של ענבל. מתוך 'מעכבת' שיצא בהקלטות אחרונות".

ספיר וולך: "'אי אפשר לקנות גן עדן בדם', ולאחרונה גם 'רוצה לנסוע ברכבת התחתית של תל־אביב'. מה שמדהים אותי זו רמת הרלוונטיות שיש לשירים שנכתבו לפני כל כך הרבה זמן. נצחיות מעוררת השראה".

מה השיר האהוב עלייך שלה?

יסמין רביב (קיקי מלינקי): "לא זוכרת איך הדיסק של הקלטות אחרונות התגלגל לידיים שלי מתישהו בתיכון, אבל מהרגע הראשון בו שמעתי אותו התאהבתי בכל אחד ואחד מהשירים, ואני יכולה להישבע שלא העברתי אף שיר אף פעם, תמיד מההתחלה עד הסוף. אם אני ממש חייבת לבחור אז השיר 'לא עכשיו' הוא באמת אחד הדברים היותר טובים שקרו לי בחיים, הבתים כועסים והפזמון מתוק, המילים עושות בום בלב, ופתאום ההבנה שאישה רגישה יודעת גם לנשוך. אין מוזיקאית ישראלית שהשפיעה עליי כל כך לעומק כמו ענבל".

יסמין רביב (קיקי מלינקי), ספיר וולך, מינוס אפס, יעל קופלנד (Borito), רות שועלי ודינוזאורוס ישתתפו הערב לצד משתתפות נוספות עם הביצועים המיוחדים שלהן לשיריה של ענבל פרלמוטר, במופע המחווה "גלים של נוסטלגיה" באוזן־בר, תל־אביב.