יש רגעים חד־פעמיים בהם החיים מתחלקים לשניים, לפני ואחרי. נשמע מתפייט מצידנו לומר או סינמטי, אולי על גבול ההוליוודי מדי, אבל זה מה שקרה לאירה חודיאק יום אחד במספרה ברגע שהתניע תפנית חדה בעלילה שלה, והביא אותה עד הלום עם חלום שהתגשם בדמות אי.פי. בכורה, ולהרכיב בחזרה.
מתי בפעם האחרונה שיר נתן לכם השראה שתורגמה ממשית למציאות? לחודיאק, פסיכולוגית במקצועה עם תואר ראשון במוזיקה ותשוקה אליה שלזמן מה נזנחה, זה קרה אחרי רגע מהפכני עם "עיניים זרות" בו הקשיבה לרונה קינן שרה: "אני לא אפסיק לרצות, אני לא אכנע לרעיון הזה שאי אפשר". באותו רגע היא קיבלה החלטה – החיים כאמא ופסיכולוגית עסוקה לא יעצרו אותה מליצור מוזיקה. ומזל גדול שכך החליטה וכך היה, כי אי.פי. הבכורה שלה "ולהרכיב בחזרה" הוא הפתעה נפלאה. הוא מציג בפנינו את חודיאק כזמרת מלאת רבדים ויוצרת מלאת אמירה ומלאת רגש, אישיות מיוחדת שלא מפחדת לחשוף ממעמקי נפשה בקול רך ועשיר, על גבי הפקת ארט־פופ אלקטרונית אוורירית ומפתיעה של זוהרה נידם.
"מוזיקה לנשים חזקות ולגברים רגישים", כך חודיאק מתארת את האי.פי. החדש שלה, ומובן לנו למה – דרך אוסף השירים שבו ניכר כי תחושת זרות, שאיפה ליציבות, טלטלות רגשיות ומהפכות אישיות דרשו ממנה אומץ ועמידות לאורך חייה. גם אם כלפי חוץ הם עשויים להיראות נוחים, ולהרכיב בחזרה מלמד אותנו ביופי זך וברכות שהנפש לעולם לא יודעת נחת כשמדי יום היא נדרשת לפרק עצמה ולהרכיב בחזרה – בדיוק כפי שהיא אמורה.
אחרי כמה סינגלים מסקרנים, עתה סוף סוף הושלם הפאזל של אירה חודיאק עם צאת האי.פי. החדש (לפחות לעת עתה), שייחגג בהופעת השקה בחודש הבא, 8.8.2023 באוזן תל־אביב. ובכל זאת, להעשרת הרקע, הרגשנו רצון להרחיב את הפלטה ולהכיר לעומק גם את הטעם המוזיקלי שלה, ושמחנו לארח את היוצרת לשעה של מוזיקה בעריכתה במסגרת התוכנית השבועית "הקצה שלי". תמצאו אצלה את ג'יימס בלייק, אפרת בן צור, סוזאן סאנדפור עם Royksopp ועוד לצד כמה מהשירים החדשים וה מיוחדים שלה:
אבל אנחנו תמיד רוצים לשמוע עוד. אז שוחחנו עם העורכת האורחת של השבוע על מוזיקה מהצד השני של המשוואה, כמאזינה, כדי ללמוד עוד על האלבומים המיוחדים והגיבורים/הגיבורות המוזיקליות השונות שעוררו בה השראה.
מה האלבום האחרון שהפתיע אותך?
"United In Grief של קנדריק לאמאר, וגם האלבום החדש של Weyes Blood שנקרא And in the Darkness, Hearts Aglow".
מוזיקה שאהבת בעבר וחזרת לשמוע בתקופה האחרונה?
"אני אוהבת מלא סוגי המוזיקה, הטעם שלי מאוד מגוון ואני שומעת כל הזמן מוזיקה חדשה, אבל השורשים המוזיקליים שלי הם במוזיקה הקלאסית. אז כשאני רוצה לחזור למקום המוכר הזה, אני שומעת קלאסי: באך, מוצרט, ראבל, דביסי. גם לנינה סימון חזרתי לאחרונה, וגם אל Kid A של Radiohead".
את מי הכי היית רוצה לראות בהופעה?
"ג'יימס בלייק וליזו".
התגלית המוזיקלית הכי טריה אצלך?
"Jockstrap, צמד בריטי. האלבום האחרון שלהם I love u Jennifer B מעולה".
הסוד המוזיקלי האישי שלך?
"וואו, יש מלא. סוזן סנדפור למי שלא מכירה, זמרת ויוצרת נורבגית, האלבום שלה The Love Songs ניחם אותי יפה אחרי שנשבר לי הלב. אני מאוד אוהבת את Arooj Aftab שהיא זמרת ומלחינה פקיסטנית, וגם את להסה, שהיא להסה דה סלה, זמרת ויוצרת מקסיקנית שחיה בקנדה, כתבה בספרדית ואנגלית ונפטרה מסרטן בגיל 37. קול עם עומק אינסופי ושירים יפהפיים".
ההמלצה המוזיקלית הכי טובה שקיבלת לאחרונה?
"חבר שלח לי לאחרונה את האלבום La Loba של הזמרת הוונצואלית La Chika, שם הבמה של סופי פוסטק. זה אלבום אלקטרוני שהוא וואו, משלב סינתיסייזרים עם פסנתר אקוסטי, והוא ממש וירטואוזי".
מתי בפעם האחרונה התרגשת משיר ששמעת באקראי?
"יש לי סיפור קצת ארוך שמספר איך חזרתי לעסוק במוזיקה. ישבתי במספרה של רוני ביפו, שמעתי ברקע את השיר 'עיניים זרות' של רונה קינן והתחלתי לבכות בטירוף. אמרתי לרוני שנראה לי שאני הורמונלית כי לא ברור למה בוכה. במקביל, נכנסה למספרה בחורה שנראתה לי סופר־מעניינת, היא התיישבה והתחילה לספר שהיא עברה לשכונה וכמה יפה לגור ביפו, שהיא פסיכולוגית קלינית אבל גם שחקנית, ואני מרגישה קנאה. אבל למה קנאה? הרגע קניתי בית ענק בשכונה יוקרתית, החיים שלי מסודרים. אני מרגישה שרוצה להכיר אותה ואנחנו מדברות ארוכות על החיים".
"אחרי שאני יוצאת משם, אני שמה את השיר עיניים זרות בספוטיפיי ושוב מתחילה לבכות. מה קורה לי עם השיר הזה? אני מתקשרת לאסף, שהוא החבר הכי טוב שלי ומספרת לו מה קרה. הוא מציע שנבדוק מתי יש הופעה לרונה. מתברר שיש אחת באותו הערב! אסף לא יכול לבוא, אבל אני הולכת לבד. במהלך ההופעה, רונה מבקשת לכבות את האור ושרה את 'עיניים זרות' בחושך מוחלט. בשיר היא שרה 'אני לא אפסיק לרצות… אני לא אכנע לרעיון הזה שאי אפשר…'. אני שומעת, דומעת ומחליטה החלטה – למצוא סדנת שירים ולחזור למוזיקה".
"מצאתי סדנת כתיבה של יהלי סובול שנפתחה כמה חודשים אחרי ביפו. בסדנה נוצר קשר קרוב עם יהלי ומשתתפי הקורס, משהו נפתח, חזרתי לכתוב שירים ולא מפסיקה יותר. את רוב השירים באי.פי. כתבתי במהלך שלושה חודשים. חלקם ביפו, בדירה ליד הים שאני כל־כך אוהבת, במהלך הסגר של הקורונה, כשהעולם נסגר והלב נפתח מחדש".
משהו שתרצי להוסיף?
"אשמח שתאזינו לאי.פי. החדש שלי ולהרכיב בחזרה, ויש תאריך להופעת ההשקה שלו: ב־8.8.23 באוזן, לחצו כאן לרכישת כרטיסים".
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
