"נקודת חן" היא תוכנית מוזיקה מקומית המשודרת אחת לשבועיים, בימי ראשון, בה מארחת חן ליטבק יוצרים מקומיים לריאיון באולפן ולהשמעת המוזיקה שלהם ושל אחרים.
האורחת הפעם היא זיו, יוצרת שמוציאה מוזיקה מגיל 13. החודש היא הוציאה את יש המון, האלבום הראשון שלה בעברית, אחרי שסינגלים כמו "שמש גדולה" ו־"עיניים טובות" יצרו המון ציפייה בסצינה המקומית. הנה מה שהיה לירדן אבני להגיד על האלבום:
משהו טוב קורה לאינדי־פופ הישראלי. אחרי שבשנים האחרונות צלילים חלומיים הפכו לבחירה דיפולטית עבור יוצרי אינדי ישראליים, מוזיקאיות כמו זיו מוצאות בהם משמעות חדשה שגורמת להם להישמע מנומקים יותר. באלבום הבכורה שלה היא מצטיירת כצופה מושבעת של הטבע, כזאת שבוהה בשמש עד שעולות לה דמעות בעיניים, מוצפת מהיופי שהיא מוצאת מסביבה.
לא מדובר רק במטען הרגשי של הפופ הפסיכדלי בשיריה, אלא היכולת של זיו לעשות איתו כל־כך הרבה דברים שונים. היא מתחילה את האלבום עם "יש המון" הרגוע עם נגיעות הבוסה נובה ועוברת מיד לאקסטזה ב"עיניים גדולות"; ברגעים אחרים, היא ממש מזמינה את המאזין לטייל בעולם שלה: "קרקעית הים" הוא מסע מסחרר שמגיע באמצע האלבום, שמטרתו להתקרב עוד ועוד אל מעמקי מוחה. זאת תזכורת שמוזיקה פסיכדלית לא אמורה להיות רק מתוקה וחלומית, אלא גם מוזרה ומתעתעת – כזאת שמפעילה את כל החושים במקביל ומבקשת מהמוח לעבוד שעות נוספות.
השיר שפותח את האלבום הוא "יש המון", שזה גם השם של האלבום. מה המשמעות של השם?
זה הרגיש לי נכון לקרוא ככה לאלבום בגלל שהשיר הזה הוא התזכורת הכי חשובה שלי לעצמי, שיש המון טוב בחיים ואני כל הזמן מוצאת אותו. רציתי להזכיר את זה לעצמי גם בשיר וגם בתוך השם של האלבום, שזאת תהיה האמירה שלו.
שמענו את "דתיים", ולקליפ שלו יש סיפור מיוחד
״דתיים״ היה השיר הראשון שאני הוצאתי מהאלבום. אני הוצאתי אותו עצמאית, לפני שבכלל היה אלבום ושידעתי מה יהיה העתיד. המנהל שלי בועז מורד קצת כעס עליי על זה אפילו כי אני הפתעתי אותו. אני בבוקר שלחתי לו לינק ליוטיוב, לא שלחתי לו את הקליפ שערכתי לפני, שלחתי לו לינק ואמרתי ״הפתעה!״ ואז הוא התקשר אלי ואמר לי ״זיו לא ככה משחררים מוזיקה, זה לא בסדר לעשות את זה״. מה שעשיתי בעצם חזרתי לירושלים כשהשיר הזה כבר היה מוכן ולקחתי את סליל החתונה של ההורים שלי מלפני 40 שנה והמרתי את זה לוידיאו וערכתי מתוך זה את הקליפ ל״דתיים״.
הוצאת את האלבום על תקליט, וגם הספקת לעבוד בחנות התקליטים "חולית" ולהקים חנות משלך ("ברשי רקורדס"). את עדיין חושבת שיש ערך בדבר הזה, גם כשהיום אפשר לצרוך הכל באונליין?
כן, אני חושבת שיש הרבה מאוד ערך לתקליט. הוא מביא משהו אחר. גם האלבום הזה ששחררתי עכשיו, אני חשבתי עליו כתקליט. הוצאתי אותו כתקליט מבחינת העטיפה והסדר של השירים. זאת חווית צריכה שונה מאשר ללחוץ פליי בספוטיפיי. אין שום דבר רע בלמצוא את המוזיקה שלך בסרטימינג, אבל יש דברים שצריכים להיות על תקליט. זה לא אומר שהם פחות או יותר, זאת פשוט הדרך שבה הם צריכים להיוולד לעולם. אז כן, אני חושבת שתקליטים זה חשוב.
הפקה: תום גבעול
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
