העולם סביבנו מראה לאט־לאט סימנים של חזרה לשגרה, או לפחות של יציאה זהירה מהבתים, אבל אנחנו לא ממהרות לעזוב את הבית ואת הנוחויות שבו. במיוחד כשיש כל כך הרבה מוזיקה חדשה ומעולה להכיר לעומק, בפרט אסופה מרשימה של אלבומי בכורה מקומיים שגורמים לנו להישאר בטווח שמיעה של הרמקולים שהפכו לחברים צמודים.
אחד מאלבומי הבכורה הללו הוא שוב אני של טל גינזבורג. אחרי כמה שנים של יצירה שקטה מחוץ לרדאר ושני סינגלים שאותתו שמשהו טוב הולך להגיע מכיוונה, גינזבורג הוציאה את אלבום הבכורה שלה בינואר החולף. ולמרות שהכרנו לא מזמן, עשרת השירים שבו כבר חלחלו בטבעיות לעומק הבטן, דרך הלחנים הרודפים, המילים הפוצעות וההפקה המטלטלת שהיא יצרה ועיצבה במשך שנים עד לתוצאה היפהפיה הסופית.
לכבוד האלבום החדש, הזמנו אותה להצטרף אלינו לתוכנית השבועית "הקצה שלי" ולערוך שעה של מוזיקה לבחירתה החופשית, כדי לשמוע קצת מאיפה הגיעה ההשראה. קיבלנו ממנה סט מיוחד וטעון ברגשות שמפגיש בין Cocorosie, כרמלה גרוס וואגנר ובילי אייליש, ומשלים את התמונה עם כמה מהשירים החדשים שלה.
אבל אנחנו תמיד רוצים לשמוע עוד, אז לכבוד האלבום החדש, ביקשנו מהעורכת האורחת של השבוע לספר לנו על עצמה מהצד השני של המשוואה כמאזינה, ולהכיר עוד קצת מהמוזיקה שליוותה אותה ביצירת אלבום הבכורה המיוחד הזה.
מה האלבום האחרון שהפתיע אותך?
"האלבום האחרון שהפתיע אותי הוא Aviary של ג'וליה הולטר, יוצרת מלוס אנג'לס. נסעתי חזרה הביתה מהאולפן מאוחר בלילה, והשמיעו ברדיו את הסינגל הראשון מהאלבום שנקרא 'I Shall Love 2'. השיר סיקרן אותי וחיכיתי שיצא האלבום, מה שנקרא עשיתי Pre Save, בינתיים הקשבתי לאלבומים קודמים שלה והתאהבתי באלבום שיצא ב־2015 ונקרא Have You In My Wilderness. זה האלבום הכי נגיש שלה, השירה בפרונט, יש מלודיות ברורות ויש יותר טקסט להאיחז בו".
"כשהאלבום החדש והכפול Aviary יצא, הוא היה כל כך אוונגארד שהיה לי קשה להאזין לו מההתחלה ועד הסוף, אלבום שמתעסק בזיכרונות שהם כמו ציפורים בכלוב, שלפעמים נעים לשמוע או להיזכר ולפעמים ממש לא. באופן כללי הוא מתכתב לא רע עם הרעש התמידי שיש בעולם שלנו, הקושי וההפרעות שהוא מביא על המוח והנשמה שלנו".
התגלית המוזיקלית הכי טרייה אצלך?
"אגנס אובל. היא הוציאה את אלבום הסולו הראשון שלה Philharmonics ב־2010, אבל אני נחשפתי אליה לא מזמן והאלבום האהוב עליי הוא Aventine. הקול שלה מאוד־מאוד נעים ונטול מניירות, יש לה הרבה לחנים כמעט ילדותיים לצד הפקות מינימליסטיות ומלאות אווירה, כשהפסנתר עליו היא מנגנת מוביל בהן".
את מי הכי היית רוצה לראות בהופעה?
"Soley ו־Bjork, ואם אני כבר מגיעה לאיסלנד כדאי שזה יהיה לאיזה פסטיבל מוזיקה בו בטוח שאתאהב עוד הרבה. כולם שם בדיכאון בגלל החורף הארוך והחושך המתמשך, וזה מייצר ים של מוזיקה טובה. סוליי וביורק הן מיוחדות בצורה בלתי רגילה, ומעוררות בי את החשק ליצור, כל אחת בדרכה שלה".
מוזיקה שאהבת בעבר וחזרת לשמוע בתקופת הקורונה?
"חזרתי להרי את של אסף אמדורסקי, כנראה בגלל השיר 'סיני', שמזכיר לי את החופש של הנפש שלנו, של הנעורים ושל החיים בכלל. אני מתגעגעת כל כך לעמוד בהופעות תמיד קדימה, לנסוע לסיני ועוד כל מיני דברים שלא מתאפשרים עכשיו בגלל הקורונה".
"בתקופה הזו גם הפכתי לאמא בפעם הראשונה, שזה הדבר הכי מרגש ומעניין שקרה לי. במסגרת היותי אמא צעירה אני רוצה להשמיע לתינוקת שלי מוזיקה טובה, בטח ובטח מוזיקה שהשפיעה עליי. בשבועות הראשונים אחרי הלידה השמעתי לה בנסיעות את האלבום הזה. זה אלבום שמאוד אהבתי, הוא היה הפסקול שלי במהלך הרבה טיולים ליליים במדבר. לא שהתוכן על פרידה של זוג בדיוק מתאים לסיטואציה אבל זה לא באמת משנה, נכון?".
מתי בפעם האחרונה התרגשת משיר חדש?
"הפעם האחרונה שהתרגשתי משיר הייתה כשמיכל שחר העלתה ביצוע יפיפה שלה לשיר 'Symbol' של אדריאן לנקר. לא מצליחה להפסיק לשמוע את השיר בביצוע של מיכל וגם בביצוע המקורי כבר כמה שבועות טובים. בזכות הביצוע הזה שמחתי להכיר את אדריאן, אני מאוד אוהבת נשים יוצרות, בעיקר כאלו שיש להם קול שבור, לא גדול וחסר מניירות לחלוטין. חוץ מזה אני מאוד נהנית מהלחנים שלה והיא גיטריסטית מדהימה".
הסוד המוזיקלי האישי שלך?
"הסוד שלי היא לגמרי אפרת בן צור. כלומר היא לא ממש סוד, יחסית הרבה אנשים מכירים אותה, אבל יותר כשחקנית תיאטרון ופחות כמוזיקאית. האלבום הראשון שלה צוללת העיף לי את המוח כשהקשבתי לו לראשונה, הוא גרם לנערה שהייתי להתפקס על הסגנון המוזיקלי המועדף עליי. שלל המפיקים שלקחו חלק באלבום הזה עשו שם פלאים עם השירים המסתוריים והיפייפים של אפרת, פלאים כאלה שהידהדו אצלי כל הזמן בזמן יצירת האלבום שלי".
מה האלבום שאת הכי מצפה לו ב-2021?
"אני מחכה לאלבום החדש של נגה ארז, אני נשארת עם פה פעור בסוף כל שיר שלה. אני אוהבת את ההפקה המוקפדת, את הכתיבה ההיסטרית ואת יכולות השירה מעוררות הקנאה. ובכלל את הרצינות שבה הם (נגה ואורי) עושים את מה שהם עושים".
אלבום הבכורה של טל גינזבורג, שוב אני, יצא בחודש החולף. ניתן להאזין לו בפלטפורמות השונות.
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
