House of Goldman

ג'ון פיל נפטר לפני 15 שנה ב25-10-2004

הוא לא היה מוזיקאי. הוא היה הצד השני – שדרן רדיו. מאז סוף הסיקסטיז עד יום מותו, פיל היה עורך ומשדר את המוזיקה שעניינה אותו. היו לו כמה תוכניות לאורך השנים, בעיקר בBBC, והוותיקה הייתה פשוט תוכנית שנשאה את שמו, JOHN PEEL, שרצה מ1975 עד ליום מותו.

נו אז? יש מלא שדרני רדיו. אז זה, שלא. ג'ון פיל היה רק אחד –
פסיכדליה, בלוז, טכנו, דאב, מטאל, אינדי, פאנק ואפילו פופ – הוא שידר הכל. היה לו טעם רחב ומושכל, והוא גילה ודחף מאות אמנים ולהקות, שאחרי שגילה את הסינגל של הם, הם התגלגלו להקליט אצלו סשן, PEEL SESSIONS (משהו שהתחיל כחובה לציות לחוק ארכאי בריטי, והפך לבור ללא תחתית של מוזיקה מדהימה). קידום מדהים לאנשים בתחילת הדרך.
הוא היה שם בשביל לתת חשיפה ללהקות של ילדים בן 17 שעושים מטאל מאיזה חור באסקס, טכנו מדטרויט של ג'ף מילס או הוויט סטרייפס.

מפה לשם – רציתי שהתוכנית תהיה מחווה לאיש המדהים הזה. הסתבכתי שעות עם רשימות של השירים הכי גדולים שאהב, רשימות השמעה, אללה. ואז הבנתי שזה בולשיט – המחווה הכי נכון לג'ון פיל זה לנגן את המוזיקה החדשה הכי טובה שאני יכול לבחור, עם תוספות של קטעים שהעיפו אותי בימים האחרונים. זה מה שהוא היה עושה