מונטאז' ההתנסויות המהפנט של Dijon
עטיפת האלבום "Absolutely" של Dijon

ביקורות

מונטאז' ההתנסויות המהפנט של Dijon

הורסטיליות היא חלק בלתי נפרד מהדי־אן־איי המוזיקלי של היוצר הצעיר

ירדן אבני 23.11.2021

"Big Mike's", השיר שפותח את אלבום הבכורה של Dijon, היה יכול להיות שיר R&B קלאסי. הבס השמן נמצא שם, כמו גם ההגשה הסקסית והחלקלקה של הזמר. אבל דיז'ון משליך את כל זה לתוך אטמוספירת לואו־פיי ביתית, כזאת שמאפשרת לכל רעש רקע להיכנס להקלטה. כך השיר הזה הופך משיר אהבה חרמני למשהו אינטימי ואישי יותר – במקום לנסות לפתות ולכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר, דיז'ון מבקש קרבה. יש משהו ממש מקסים באופן שבו הוא מתאהב במושא השיר שלו בגלל שהוא מזדהה עם הפגיעות שלה.


זהו רגע אחד מתוך רבים באלבום הזה, הראשון שהוציא כאמן סולו לאחר שעזב את צמד ה־R&B האלטרנטיבי Abhi//Dijon, שבהם הוא מתגלה כיוצר שיודע לתרגם את השאיפות האמנותיות שלו למעשים. הוא עדיין נמצא בשלב שבו הוא חוקר ומנסה להבין מה הוא יכול לעשות כזמר־יוצר ו־Absolutely, אלבום עם כותרת כה אירונית, נשמע מפוזר ומגוון בהתאם לכך.

דיז'ון מבצע את "Big Mike's". שיר אהבה אינטימי ואישי

המחשבה הטובה ביותר

השירים כאן מרגישים כמו הפרעות קשב מהלכות, חלקם הגדול לא נמשך יותר משתי דקות. מהרגע שהאלבום מתחיל, הוא קופץ תוך כמה רגעים מ־R&B לגוספל ב־"Scratching" ולאינדי־רוק ב־"Many Times", השיר עם הפוטנציאל הגדול ביותר להפוך ללהיט מהאלבום הזה. בהמשך מגיעות נגיעות של קאנטרי ("Noah's Highlight Reel") ג'אנגל ורוק אייטיזי. הוא זורק לאוויר רעיונות מוזיקליים מעניינים שעוברים ונעלמים לפני שאפשר לקלוט אותם עד הסוף, וכשהוא מבצע את השירים בלייב יחד עם הלהקה שלו הם קופצים בין כלים בקצב מסחרר – כאילו המחשבה החדשה שעולה להם לראש היא הטובה ביותר אי פעם, עד הגעתה של המחשבה הבאה.

דיז'ון יכול היה להסתפק בקולאז' המוזיקלי הזה ולהצליח, אבל הוא מוסיף על כך טונות של אישיות עם כתיבה ייחודית ומעניינת. שיר הפתיחה הוא לא הישג חד־פעמי, ומעיד הרבה על הנושאים שעליהם הוא בוחר לשיר. כל אחת מהדמויות הרבות בשירים מקבלת שם ואופי, מאנני דרך מייק ועד נואה. יש חום ניכר במילים שלו, והוא מצטייר ככותב שמביט מהצד בערגה על התנהגות אנושית ורואה את הצד היפה שבה, מאוהב בתחושת ההתאהבות עצמה. ברגעים אחרים, הוא לא עומד בקצב של המילים שיוצאות לו מהפה, ונותן לזרם התודעה שלו להשתלט על הטקסט.

"Many Times". שיר עם פוטנציאל להפוך ללהיט

מחוץ לאידיאל

במשך שנים, לתעשיית המוזיקה הייתה נטייה אוטומטית להכניס יוצרים אפרו־אמריקאיים למשבצת מוזיקלית ספציפית ומגבילה. דמויות אינדי בולטות מהשנים האחרונות כמו מוזס סאמני ושמיר היו צריכים להיאבק על הזכות להיות דינמיים וורסטיליים כמו שהקולגות הלבנים שלהם יכלו לעשות בקלות רבה יותר. "אנשים לא מרגישים בנוח כששחורים חורגים מסט הרעיונות שהתאימו להם" סיפר שמיר, שסומן כאכזבה על ידי רבים אחרי שנטש את סגנון האלקטרו־פופ המוצלח של אלבום הבכורה שלו עבור מוזיקה עדינה ואישית יותר, "ברגע שהתחלתי לעשות משהו שהיה מחוץ לאידיאל שהם קבעו עבורי, [מבקרים] כתבו על כל מיני דברים שאני עושה לא נכון".

אם מוזיקאים כמו שמיר הם נקודת המפנה בסיפור הזה, הדור שאליו משתייך דיז'ון נמצא כבר בשלב מתקדם יותר, כזה שמנסה מהרגע הראשון לטשטש את הגבולות בזהות הז'אנרית של היצירה שלו. האופן שבו הוא משליך השפעות סגנוניות בתוך הפקות שונות מרגיש כמו אצבע משולשת גדולה לכל ציפייה שיש ממנו כמוזיקאי. בכל פעם שנראה שאפשר להגדיר את המוזיקה שהוא יוצר, הוא מבצע פניית פרסה לכיוון המנוגד. הדינמיות והורסטיליות שלו כבר לא מגיעות מצורך לפרוץ את המחסומים, אלא טבועות בדי־אן־איי הבסיסי של המוזיקה שלו.

Absolutely מרגיש לעתים כמו מונטאז' קלישאתי בסרטי נוער, שבו הדמות הראשית מודדת על עצמה בגדים שונים שמייצגים זהויות שונות, ובודקת איזו זהות יושבת עליה באופן הטוב ביותר. עוד יגיע הרגע שבו דיז'ון יבין מה הכי מתאים לו, או שיכול להיות שהוא פשוט ימשיך לדלג בין הנסיונות להיות בון איבר, פרנק אושן ואפילו ברוס ספרינגסטין. עד שיחליט, אפשר ליהנות ממונטאז' הנסיונות המהפנט שיצר כאן.

דיז'ון מבצע את השיר "Annie"
מוזמנות/ים לעקוב אחרי ירדן אבני בעמוד הפייסבוק

וואלק יש מצב שתעופ/י גם על אלו

  • פסטיבל המגבר
    פוסט  

    מאמרים

    משתתפות פסטיבל ה"מגבר" בוחרות את רגעי הגיטרה האהובים עליהן

    מיצירה של 13 גיטרות ועד לגיטריסטים שמחקים אותה עם הפה

    צוות הקצה 29.11.2021
  • פוסט  

    ביקורות

    השירים החדשים שעשו את השבוע

    29 סינגלים טריים שיצאו בשבוע האחרון בזירה המקומית

    אלפרד כהן
  • רד אקסס בפסטיבל גרזן. צילום: רועי טרגן
    פוסט  

    ביקורות

    להסתכל לכאוס בעיניים: פסטיבל גרזן 2021

    באווירת בוטיק ולצד חוויה מוזיקלית מלאת סתירות, המחתרת התלאביבית הייתה מחושבת ומסודרת מתמיד

    ירדן אבני 28.11.2021