Benedik Giske – Cruising
המוזיקאי הנורווגי ונגן הסקסופון Benedik Giske עושה כמעט הכל לבד ובסגנון ייחודי לו. בקטע "Cruising" מתוך אלבומו Cracks, נגינת הארפג'יו המהירה והרפיטטיבית מאפשרת, כשמו של הקטע, את השיטוט הלוך ושוב, ובמקביל יוצרת חלל מהפנט ומטריד. מיקרופונים קטנים מחוברים בנקודות שונות על הכלי מאפשרים תהודה עמוקה, הנשיפות המפורקות, תיפוף האצבעות העצבני, הלופים ושכבות הסאונד לופתים בכוח ומאיימים לחנוק. הסקסופון של Giske נשמע מעולם אחר, עולם דיסטופי. אין כאן מלודיות, ותפקידו המסורתי כמחמם אווירה קופא מרוב אדי הקור שהוא פולט. הקטע הזה ממשיך להדהד אצלי הרבה אחרי שהוא מסתיים.
Stephan Micus – The Longing of the Migrant Birds
Stephan Micus משוטט בעולם, מאזין לסביבה, לומד שם על הניגון המסורתי, לעיתים מקליט בשטח, אוסף כלי נגינה רבים וחוזר מלא השראה לאולפן שלו בגרמניה. כבר ארבעה עשורים שהוא חוקר, רוקח ויוצר כמעט הכל לבדו.
באלבומו החדש Winter's End יש כלי נגינה רבים המגיעים מאחת עשרה מדינות שונות. הטימבילה והצ'יקולו, לדוגמה, הם כלי הקשה ממוזמביק, עשויים עץ, הדומים לקסילופון, איתם הוא בונה מקצב רפיטטיבי, עמום ועגול.
נדידת ציפורים עם בוא החורף הוא נושא הקטע "The Longing of the Migrant Birds" וחלק מכלי הנגינה שם כמו מדמים משק כנפיים. הוא מורכב משתים־עשרה שכבות של צלילים, הכוללות גם את שירתו בשפה שהמציא. התחושה שנוצרת היא של תיבת תהודה אליה נאספים המקצב והשירה, ושם הם מתערבלים למשהו שנשמע כמו מזמור ותפילה.
Dal:Um – TAL
שתי מוזיקאיות מסיאול, Ha Suyean ו־Hwang Hyeyoung, מצליחות בשני כלי מיתר למתוח גבולות של סאונד ושל זמן. הן נקראות Dal:Um, ושני הכלים הקוריאנים המסורתיים בהם מנגנות נקראים Gayageum ו־Geomungo. בקטע "TAL", שהוא גם שיר הנושא מאלבום הבכורה שלהן, הדיאלוג ביניהן הופך למעין דו־קרב של פריטה.
הקטע מתחיל ברוגע ובאיטיות מנומסת, ומתפתח לקצבי, גועש ועצבני תוך כדי הקשה נוקשה, ולעיתים צורמת, על כמעט עשרים המיתרים העשויים משי. שתיהן החלו את דרכן המוזיקלית באנסמבל קוריאני מסורתי, ועל בסיס זה הן מייצרות מתח מיוחד בין העתיק לעכשווי, בין הרגוע לאקספרסיבי ובין השקט לצליל החזק.
Daniel Knox – No Horizon
"כשהייתי בן חמש, אנשים הגיעו לביתנו, לקחו אותי איתם וברחו. התלוויתי אליהם ברצון, כך סיפרו אלה שראו. ב־1999 חזרתי. לא זכרתי היכן הייתי ונראיתי אחרת…" כך, בתרגום חופשי, פותח Daniel Knox את "No Horizon" שחותם את אלבומו Won't You Take Me With You.
השירה של Knox ישירה ואלגנטית, מזמינה לקשב ולריכוז בעוד הוא מספר על החוויה הסוריאליסטית שעבר. מסיפור המאורע מילדותו הוא ממשיך לבגרותו, עד שהוא מגיע לשלב בו נמצאה גופתו, כשהיה בן חמישים. הדמויות, המקום והאירועים מתוארים באופן שמערב מציאות ובדיון, הכל מתנהל על הקצה. התיזמור מסביבו דרמטי וכבד כמו בתהלוכת קבורה, עם כינורות שהולכים ומתגברים בעוצמתם לקראת הסוף ומקיפים את קריאתו No Horizon.
Mess Esque – Wake Up To Yesterday
שיר שנשמע כדיאלוג מוזיקלי פרטי, כמו האזנה בסתר למתרחש בחדר חזרות. "Wake up to yesterday" הפותח את האלבום החדש של Mess Esque שופע אמוציות. השירה מבוישת ועל סף ייבוב, הפריטה מהוססת, ההקשות מנסות ללטף והקצב מנסה להוליך ולרומם. Mess Esque הוא פרויקט של הצמד האוסטרלי Helen Franzmann, (הפועלת גם תחת השם McKisko) ו-Mick Turner, (לשעבר גיטריסט Dirty Three).
זה שיר על מחזוריות היממה ועל השמש ששוקעת וזורחת למחרת. הוא מתהלך על גבול הג'אז והפולק ושם בדיוק היופי שלו. השיר נע בין הפיזור והחופש, לבין האינטימיות המכונסת והנוגה. מצד אחד טקסטורה רכה של פריטה חמה, ומצד שני חיספוס של תיפוף גולמי, לא מעובד. זריחה, שקיעה ושוב זריחה.
Lael Neale – Sliding Doors & Warm Summer Roses
מוזיקה שנשמעת כמו הקלטה אבודה וגולמית שנמצאה במרתף ישן. זה בדיוק האפקט שחיפשה Lael Neale באלבומה Acquainted With Night. האלבום נשמע בוסרי ומעט לואו-פיי, אך עדיין כה אלגנטי ומודע לעצמו.
השיר שתפס אותי בו יותר מכולם הוא "Sliding Doors & Warm Summer Roses". מומלץ להאזין לו בעיניים עצומות, להתעטף בשירה השברירית והלוחשת, לצלילי האומניקורד העוטפים באווירה גותית מעורפלת. ומעל לכל אלה ישנם ציוצי ציפורים ונשיפות חלילית מסורבלות אך חינניות. כמו נצנוץ קרני שמש רעננות מבעד לצוהר קטן במרתף מאובק. שיר שיש בו אווירה כנסייתית כבדה לצד ריחוף חלומי, אולדי מתמזג עם אינדי.