בעל המאה: 100 אלבומים מהשנה החולפת שלגמרי שווים את הזמן שלכם
Photo by FPVmat A on Unsplash

סיכומים

בעל המאה: 100 אלבומים מהשנה החולפת שלגמרי שווים את הזמן שלכם

אלבומים מעולים בלבד מ־2021 שמומלץ לקחת הלאה אל השנים הבאות

תום גבעול 12.12.2021

תגידו, יש עדיין מישהי שמספידה את פורמט האלבום בימינו? אם כן, תרגישו חופשיות לשלוח לה את הרשימה הזאת. הנה לפניכן, רק כדי לוודא שאף אחת לא תשאיר בטעות אפילו מקום אחד ריק בטופס ההצבעה למצעד השנתי של הקצה, רשימה של מאה אלבומי אמן מצוינים שיצאו השנה. בלי EPיז, קומפילציות, רי־אישיוז או אוספי רמיקסים. מכל הז'אנרים, הסגנונות ודרגות ההייפ. הרשימה בסדר אלפביתי, ללא דירוג, אלא מגוון של הצעות הגשה למצבי רוח וזמנים שונים. אם אפשר אז בבקשה לא לפספס אף אלבום, וקדימה, לתקתק – המוזיקה של 2022 עוד רגע פה. ואם האלבומים האלה הם אינדיקציה למה שצפוי להגיע, יש למה לחכות!

שנתחיל?

Adrian Younge – The American Negro

סול/Fאנק/ג׳אז/ספוקן וורד

אלבום חכם ומגוון עם אמירה מוזיקלית ופוליטית ברורה. כולם מדברים על Sault, אדריאן מדבר על צדק.

Altin Gün – Yol

Fאנק/רוק/פסיכדליה/ים־תיכוני

האלבום הכי בשל עד כה של אחת הלהקות הכי עסיסיות בסביבה. חגיגה לאוזניים, לרגליים וללב.

Anchorsong – Mirage

אמביינט/גרוב/אלקטרוני

שעטנז מרשים של צ׳יל־אאוט, קלאב בריטי ומוזיקה אסיאתית בעטיפה של סאונד מושלם.

Angel Du$t – YAK: A Collection Of Truck Songs

פופ/רוק/אינדי

מוזיקאים שברגיל מתעסקים בהארדקור ואגרסיות, כאן בפרויקט של שירים סופר יפים וקליטים אחד אחד.

Ani DiFranco – Revolutionary Love

פולק/אינדי

אייקון האינדי מזכירה שזמנים קשים הם לא הזמן לאבד את הפאסון – אלא בדיוק להפך.

Arab Strap – As Days Get Dark

רוק/אינדי

פוסט־פאנק במבטא סקוטי ממכר ובאווירה אפלה וסקסית.

ÅRABROT – Norwegian Gothic

רוק/אינדי

מהרגעים האלה שבהם להקה ניסיונית וותיקה מפצחת את הסוד של איך לתקשר עם קהל גדול מבלי לאבד את הייחוד שלה.

Arlo Parks – Collapsed in Sunbeams

פופ

הילדה הזאת היא הדבר האמיתי – שילוב של כשרונות כתיבה, הלחנה והגשה יוצאים מגדר הרגיל. נותר רק לקוות שיש עוד הרבה שירים יפים מאיפה שאלו הגיעו.

Autarkic – אוטרקי

אלקטרוני/אינדי

רק ימים יגידו מה מקומו של האלבום הזה בדברי הימים של המוזיקה המקומית, אבל זה יהיה איפשהו בין ״חשוב ביותר״ ל״אחד ההכי חשובים שאי פעם היו כאן״.

Bat Fangs – Queen Of My World

רוק/פופ

כל שיר כאן הוא המנון בפוטנציה. אלבום שייקח את הזקנים לטריפ נוסטלגי ואת הצעירים למסע היכרות עם כוחה של מוזיקת גיטרות.

Billy Bragg – The Million Things That Never Happened

פולק

המוזיקאי והאקטיביסט הוותיק מראה שבהחלט אפשר להזדקן בכבוד ולשמור על שפיות אפילו בימים מטורפים אלה.

Black Coffee – Subconsciously

האוס/פופ

המפיק הדרום־אפריקאי הוותיק מביא צ׳ארם וטאקט נדירים ביותר לליגת כוכבי־העל של הפופ האלקטרוני. ספוטיפיי, אפל.

בלאק קופי, מרקיד ומרגש בלי להתלהם

Black Country, New Road – For the first time

רוק/אינדי

כוח עולה בז׳אנר האינדי האקספרימנטלי. אלבום מקורי ומיוחד שנשמע נכון לגמרי כבר בהאזנה ראשונה.

cEvin Key – Resonance

אינדסטריאל/אלקטרו

איש Skinny Puppy בחר בחוכמה להתמקד בצדדים היותר רקידים ופסיכדליים של הז׳אנר האפלולי אותו עזר לייסד.

CHAI – WINK

פופ

הלהקה היפנית הזאת עפה על עצמה קשות ורוצה שגם אתם תעופו על עצמכם, וזה הכל משכנע ומשמח ברמה לא הגיונית פשוט!

Charlotte Day Wilson – ALPHA

אר אנד בי/סול/אינדי

שירים פשוטים ומדויקים ששמים במרכז קול דבש מלא אופי וכוח. התחלה חזקה מאוד של אמנית מבטיחה.

Cheval Sombre – Time Waits for No One

פולק/פסיכדליה

אמן ההיפנוזה האקוסטית הוציא השנה שני אלבומים מלאים בהפקת סוניק בום האגדי, זה המוצלח מביניהם בפער

Circuit des Yeux – -io

פולק/אינדי

משהו בעטיפה ובהגשה כאן עלול ליצור רושם שמדובר באלבום סינגר־סונגרייטרית שגרתי משהו, אבל אל תפלו בפח.

Converge & Chelsea Wolfe – Bloodmoon: I

דום מטאל/פוסט הארדקור

שיתוף פעולה מבטיח שמצליח לקיים בגדול. אלבום שנע בטבעיות בין רכות לכובד, כיאה למוזיקת אפוקליפסה סוג א׳.

Cool Ghouls – At George's Zoo

פולק/רוק/פסיכדליה

חזרה לימים מדומיינים בהם הוויד והאסיד לא היו חזקים הרבה יותר מדי – אלא חזקים בדיוק במינון הנכון.

Cory Hanson – Pale Horse Rider

פולק/רוק/פסיכדליה

אלבום גדוש בחיבוקים ובצלילות, פסקול מהמם לרגעים של אפיסת כוחות. ספוטיפיי, אפל.

קורי האנסון, קליפ מטריד או מנחם תלוי על מה אתם

Craig Finn – All These Perfect Crosses

סינגר־סונגרייטר/אקוסטי

אלבום שהורכב משירים שלא נכנסו לשלושת אלבומיו הקודמים, לצד גרסאות אקוסטיות ודמואים. השאריות של האיש הזה יותר טעימות מהמנה העיקרית של הרבה הרבה אחרים.

Crowded House – Dreamers Are Waiting

פולק/רוק

ההרכב הוותיק מפציע באסופת שירים נוגים וחולמניים עם הרמוניות קוליות מושלמות, מהסוג שמגיע רק עם המון המון ניסיון. ספוטיפיי, אפל

לוקח לקראוודד האוס יותר מחצי דקה להתחיל לשיר, אבל לגמרי שווה לחכות!

Decha – La vida te busca

אקספרימנטלי/פסיכדליה

מוזיקה מעצימה ומרחיבת תודעה, תוצרת של אמנית שהמילה ״ייחודית״ לא מתחילה לתאר אותה אפילו.

Deep Aztec – Healing Frequencies

האוס/סול

אשף דיסקו ג׳אז מודרני באלבום של מוזיקה מופלאה שמתאימה בול למזמוזים ולריקודים (עדיף בו״ז).

Deux Control – Sex Miami

קראוטרוק

אלקטרוניקה בליפית פוגשת רוק אפלולי. הסאונד של הלייבל Höga Nord בשיאו. זהירות, מוזיקה לא מתחנפת לפניך!

DJ Seinfeld – Mirrors

דאנס/פופ

השפעות ניכרות של שלל סגנונות קלאב על מה שהוא בסופו של דבר אלבום פופ שבא לעשות טוב על הלב (תנו לו).

Django Django – Glowing in the Dark

רוק/פופ/אינדי

מתמודד בכיר על תואר האלבום שהכי הרבה פלצנים התאכזבו ממנו קשות השנה שלא בצדק.

Dordeduh – Har

פוסט בלאק מטאל

שובר את הקונבנציות העייפות של הז׳אנר בצורה מעניינת לאללה כל חמש דקות בממוצע – ויש בו הרבה דקות!

El Michels Affair – Yeti Season

Fאנק/פסיכדליה/ים-תיכוני/בוליווד

טריפ צבעוני ומלא חיים לכיוון מזרח. דרמה! קומדיה! שטיחים מעופפים ומפלצות שלג אגדיות!

Erika Dohi – I, Castorpollux

ניאו־קלאסי

אוסף יצירות מסקרנות, נועזות ומקוריות. נעים להאזנה ומאתגר מאוד בו בזמן.

Every Time I Die – Radical

פופ/מטאל

מרגיש כמו להידרס ברוורס על־ידי משאית מפוצצת בסטיקלייטים ואקסטזי שהייתה בדרך לרייב אבל הרייב בוטל כי המצב בקאנטים.

Fatima Al Qadiri – Medieval Femme

ניאו־קלאסי/ביטים/וואו

סאונד נוגה ומדויק שמושפע בו־זמנית ממוזיקה עתיקה (מזרחית ומערבית) ומאלקטרוניקה עתידנית

Felipe Gordon – A Landscape Onomatopeya

האוס

עם רגל אחת נטועה עמוק בשורשי הז׳אנר (ג׳אז, Fאנק, היפ־הופ) ורגל שנייה שנמצאת צעד לפני הטרנד ההיפסטרי הבא, ככה נשמע אמן שיודע מה הוא עושה בעולם של ילדים שמשחקים עם מחשבים.

Genghis Tron – Dream Weapon

פרוגרסיב/מטאל

אלבום שעורר דיונים רבים מאז שיצא ועד לרגע זה ממש. לא מתחשב בשום מסורת אלא מנסה לחצוב דרך עצמאית קדימה. אנחנו לגמרי בעד.

GLOK – Pattern Recognition

דאנס/אלקטרוני

כבר היה נדמה שהקשר הסימביוטי בין מוזיקת להקה/גיטרות למוזיקת קלאב פוצח לחלוטין, אבל אז בא אנדי בל (איש להקת Ride המשובחת) והדגים שאפילו לא התחלנו להבין לאן כל זה יכול ללכת.

Gruff Rhys – Seeking New Gods

רוק/אינדי

אחד הקולות הכי מתוקים שיש ברוק האלטרנטיבי מציג אסופת שירים סוחפת, מרגשת ומשמחת. כיף גדול שהוא בסביבה.

Half Waif – Mythopoetics

פופ/אינדי

פרק חשוב בסיפורה של אמנית שבונה את עצמה ממעמד של סוד ליודעי דבר בלבד, לשם אהוב בכל בית שמעריך מקוריות, רגש ורמת גימור גבוהה בהרבה מהממוצע.

Hannah Holland – Tectonic

האוס/טכנו/אלקטרוניקה

הרזידנטית הבריטית הוותיקה ועתירת הזכויות קנתה השנה את עולמה כמפיקה חשובה עם אלבום שמושך קדימה לכל הכיוונים הנכונים. אם מאיזושהי סיבה יש לכם זמן לאלבום קלאב אחד בלבד מ־2021 – זאת תהיה בחירה מצוינת.

Harakiri for the Sky – Maere

בלאק מטאל/סקרימו/אינדי

פוסט־מטאל, פוסט־הארדקור, פוסט כל ניסיון להתאים לאיזושהי משבצת מוגדרת. שירים ארוכים שדורשים מידה של מחויבות, אך מתגמלים באיזון מושלם של פגיעות וקשיחות.

HARD FEELINGS – HARD FEELINGS

פופ/דאנס

תרכובת נפיצה ביותר של אחד ממפיקי הפופ החשובים של דורנו (ג׳ו גודארד, איש Hot Chip) והווקאליסטית יוצאת הדופן איימי דאגלאס. סיבה מצוינת להתייצב מול הבמה המרכזית של הפסטיבל הגדול הקרוב ביותר לאזור מגוריכם. ספוטיפיי, אפל

רגשות קשים: מועמד מוביל לתואר ה״הרמה של השנה״

Helado Negro – Far In

פופ/אינדי

צלילה עמוקה לעולם חולמני וגרובי. אלבום שעובד מדהים גם כמוזיקת רקע וגם כמרכז תשומת הלב.

Jaimie Branch – FLY or DIE LIVE

ג׳אז/לייב

תיעוד מרהיב להופעה של החצוצרנית הסופר־מוערכת ולהקתה רגע לפני פרוץ המגיפה, כשכולנו היינו עסוקים בבעיות קשות ורלוונטיות לא פחות. ממש לא רק לחובבי הז׳אנר.

Jex Opolis – It's Me, Jexy

דאנס/אלקטרוניקה

פסטיש אייטיז־‏ניינטיז עמוס ביטים שבורים, באסים שמנמנים ונצנוצי טראנס בטוב טעם. חיוכים רחבים מובטחים.

עובדי נמל – Jimbo J

היפ־הופ/פופ

הליריקה המגוונת, מפתיעה ומדויקת של ג׳ימבו מצאה הפקה מוזיקלית לרכוב עליה שהיא כל הדברים הללו ועוד. ספוטיפיי, אפל

Kaidi Tatham – An Insight To All Minds

האוס/ביטים

דאנס וג׳אז מבית היוצר של אחד מגדולי מוזיקת הריקודים הבריטית שהיו אי־פעם. מוזיקה נושמת ודינמית עם מטען מיסטי שכולו טוב טהור.

Kapitan – 30250

טכנו/אלקטרו

הנחתה כבדה, מענגת ולא צפויה בעליל מבית דורי סדובניק (Red Axes).

King Woman – Celestial Blues

דום מטאל

גם בלי הביצוע הקולי נטול הרבב של כריס אספאנדיארי היה מדובר בחתיכת אלבום אווירתי ומרשים. יחד איתה כבר מדובר בהאזנת חובה.

Koreless – Agor

אלקטרוניקה/ניאו־קלאסי

רסיסים של רייב ודאנס מעולם שפעם עוד היו בו מסיבות וקרחנות והיום אין בו דבר חוץ מאשר קומפוזיציה לשם עצמה בלבד. שדר מהעתיד שמתחפש לאלבום בן-זמננו.

LA FEMME – Paradigmes

פוסט־פאנק/אינדי/שיק

כי יש לעשות מוזיקה מסעירה, מרגשת, קליטה ומגניבה לחלוטין – ואז יש לעשות את זה בצרפתית!

Laura Mvula – Pink Noise

אר אנד בי/סינת׳פופ

אלבום שידליק גם את אלו שחוו את הפופ של האייטיז בזמן אמת וגם את אלו שמכירים את המוזיקה הזאת רק ממחוות אקסטרה אוהבות כמו זאת. ספוטיפיי, אפל

לארה מוולה: כח על ברמה של לגרום לנו לשכוח איזה שנה זאת בכלל

Liars – The Apple Drop

אקספרימנטלי/אינדי

אלבום מתקשר מאוד בסטנדרטים של הלהקה האדירה הזאת, שמצליחה כאן אולי יותר מתמיד לתרגם אפלה גדולה לשירים שהמילה ״יפים״ קטנה עליהם.

Lone – Always Inside Your Head

אלקטרוניקה/אמביינט/דאנס

אלבום טריפי ומערסל להאזנה ביתית עם הבלחות מחושבות היטב של קלאב וקרחנה במיטב המסורת המפוארת של הניינטיז.

Low – HEY WHAT

אקספרימנטלי/פולק

הצמד הזה כבר הגיע לדרגת שלמות בכתיבת שירים יפים עד כאב לפני הרבה יותר מעשור. השנה הם קובעים שיא חדש ביכולת להגיש את השירים האלה באופן הכי מוזר, מטריד ונכון שיש.

Machillado – Beardsley Place

אלקטרוניקה/אינדי

יותר אוסף של סקיצות מאשר אלבום חתום וסגור, אבל וואו איזו הצגה מהממת של כישרון סופר צעיר ורענן. תזכרו איפה שמעתם את השם לראשונה 😉

Madlib – Sound Ancestors

אלקטרוניקה/ביטים

הדבר הכי קרוב שיש כיום למלך מידאס (Four Tet) לקח מאות פרגמנטים מאולפנו של מאדליב לידיו – והפלא ופלא, יצא זהב.

MAN ON MAN – MAN ON MAN

רוק

הצמד ההומו־אירוטי הסופר חמוד ומוכשר הזה משפריץ כל כך הרבה קסם לאוויר שאם הם לא היו קיימים היה צריך להמציא אותם.

Marinero – Hella Love

סינגר־סונגרייטר/לטיני

וייב נחוץ של לקחת את הדברים לאט ובקלות. פסקול לריקודי סלואו וכירבולים.

Marisa Anderson and William Tyler – Lost Futures

אינסטרומנטלי/גיטרות

מיתרים מרגשים ומעוררי געגועים לזמנים שהיו ולאלה שכבר לא יהיו.

Herbert – Musca

אלקטרוניקה

דוקטור מת׳יו הרברט stays the fuck home ומזמין אותנו אליו לשמוע תקליטים סנטימנטליים ויפיפיים.

Menahan Street Band
The Exciting Sounds of Menahan Street Band

Fאנק/סול/גרוב/אינסטרומנטלי

אמת בפרסום: הלהקה הזאת אכן מנפיקה צלילים מסעירים בזכות טונות של כישרון ואפס שטיקים זולים.

Modeselektor – Extended

אלקטרוניקה/דאנס

גם מגיפה עולמית ושיתוק של חיי הלילה לא עצרו את הצמד הזה מלטוס להקדים את זמנם בהרבה מעל למהירות המותרת.

Mother of Mars – I Hear

קראוטרוק

מהפנט ומכשף מבלי להתחייב לקצב הגיוני או לאווירה ספציפית. ויש גם קליימקס עוצר נשימה.

Nation of Language – A Way Forward

פוסט־פאנק/סינת׳פופ

בניגוד לשמו, האלבום הזה דווקא הולך אחורה, אל ימי הזוהר של ניו אורדר ודפש מוד, והוא עושה את זה בסטייל ובחן בלתי מבוטלים.

New Pagans – The Seed, The Vessel, The Roots and All

גראנג׳

אלבום שמוצא את דרכו בהצלחה מירבית למקום הניינטיזי האהוב שבין פופ־פאנק ואינדי־רוק

Nick Waterhouse – Promenade Blue

אר אנד בי/סול/בלוז

אנושי ולא אלגוריתמי, פשוט ולא פשטני, רסמי ולא ציני. וינטאג׳ במובן הכי חיובי של המילה.

OSS – Enter The Kettle

אלקטרוניקה/פסיכדליה

אלכס פטרסון (The Orb) ממשיך להצדיק כל שניה של תשומת לב שתשקיעו בו מבלי לעורר בדל של חשד שהוא לוקח את כל העסק כאן ברצינות.

Panopticon – .​.​.​And Again Into The Light

פולק/בלאק מטאל

אמן בעל פלטת צבעים רחבה ביותר מצייר את הטבע כתיאטרון נשגב של לידה וחידלון.

Pip Blom – Welcome Break

רוק/אינדי

שירים פשוטים ומדבקים, הנאה מופגנת מהעשייה, תמימות מתוקה ובלי התחכמויות מיותרות.

Poté – A Tenuous Tale Of Her

פופ/אר אנד בי/אלקטרוניקה

המון פאתוס ויומרנות מתדלקים יצירה רצינית ומרשימה עם גרוב וסקס אפיל בלתי ניתנים לערעור.

Psychedelic Porn Crumpets – Shyga! The Sunlight Mound

רוק/פסיכדליה

התפרצות צבעונית של שמחה וטירוף. ראויים ביותר להיחשב בצמרת הרוקרים האוסטרליים בני זמננו.

Raccoon City – For Nobody, Nowhere

סקרימו/פוסט-הארדקור

עצבות שוברת לב מהולה בעצבים שוברי עצמות, אחד מהשיאים הפחות מדוברים של ז׳אנר שחווה חתיכת תור זהב בימינו.

Really From – Really From

ג׳אז/פופ/Pאנק/סקא

אלדד זיו צדק כשאמר ״באמנות כמו באמנות אין דבר כזה שאין דבר כזה״.

Richard Dawson & Circle – Henki

פרוגרסיב רוק

שירים ארוכים שהולכים ומתפתחים בקצב שלהם, משלבים בטבעיות כבדות וקלילות עם המון המון דמיון. מישהו שם שכח לפתוח את הבאנדקאמפ להטמעה, אז הנה לינק.

ריצ׳רד דוסון בעל המעוף

Rob Zombie – The Lunar Injection Kool Aid Eclipse Conspiracy

מטאל/פופ

יותר מדי קל לפספס את פצצת האנרגיה המעיפה הזאת, אבל הרבה הרבה יותר כיף לזרום איתה. ספוטיפיי, אפל

רוב זומבי מלך הפריקים הביא אותה השנה אחושילינג

Roosevelt – Polydans

פופ

בריחה קלילה ונחוצה ביותר מהמציאות אל מחוזות של רומנטיקה ואופוריה.

RÜFÜS DU SOL – Surrender

פופ/דאנס

משנה לשנה כל התחום של להיטי דאנס סנטימנטליים מתקדם לרמה בלתי הגיוניות של ליטוש וגימור, במיוחד בכל מה שקשור לעיצוב סאונד. הנה דוגמה מהשנה, שלא רק עומדת בסטנדרט אלא גם מעלה את הרף. ספוטיפיי, אפל

רופוס דו סול, אין מקום לטעויות

Sam Evian – Time To Melt

פופ/Fאנק/גרוב

אווירה חולמנית ואופטימית אופפת כאן את אחת מאסופות השירים הכי צ׳יל שיצאו כל השנה.

Sam Goku – East Dimensional Riddims

אלקטרוניקה/דאנס

מדיטטיביות סינית פוגשת דייקנות גרמנית ביצירה שחלקה האוס וטכנו מקוריים במיוחד וחלקה אמביינט שומט לסתות.

Silent – Modern Hate

פוסט־פאנק/גראנג׳

נצר לשושלת מפוארת של מוזיקה המבטאת ניכור, זעם, ייאוש ואדישות בכנות ובישירות מעוררות השראה.

sir Was – Let The Morning Come

פופ/אינדי

ביצועי שירה מתוקים ושובי לב על מצע של ביטים גרוביים במיוחד. האיש יכול ללמד קורס על כתיבת שירים לא שגרתיים שבכל זאת מרגישים מוכרים כבר מהאזנה ראשונה.

Smerz – Believer

אקספרימנטלי/פופ

אלבום שמחבר בין אולם הקונצרטים לקלאב, בין מוזיקה עתיקה לעתידנית, בין התחנפות לאיתגור ונתינה בראש. הולכים רחוק ומגיעים למקומות מעניינים מאוד.

Sons Of Kemet – Black To The Future

ג׳אז

אם אתם עוקבים בכל עצימות שהיא אחרי סיכומי מוזיקה מהשנה החולפת, בוודאי כבר נתקלתם בטקסטים שניסו לשכנע לשמוע את האלבום הזה, ובכפתורים שמציעים לעשות זאת ממש עכשיו. ואם לא עשיתם זאת עדיין – למה בעצם?

Soul Clap – WTF (World Transformation Force)

דאנס/האוס

למקרה שהיה ספק, הקול שאומר לכם שהאלבום הזה ״זול״, ״נאיבי״ או ״סתם מסחרי״ הוא בעצם מנגנון הגנה שמנסה למנוע מכם להפוך לאנשים טובים יותר שחיים בעולם טוב יותר.

Spencer Krug – Fading Graffiti

סינגר־סונגרייטר/אינדי

תמיד שווה לבדוק את העניין כשאליל אלטרנטיב מפסיק פתאום להשתמש בשמות שעבד שנים כדי לבסס (Wolf Parade, Moonface) ומוציא תקליט תחת שמו האמיתי בלייבל פרטי חדש משלו.

Squid – Bright Green Field

פוסט־פאנק

אלבום בכורה מופתי של הלהקה הבריטית האולטרה מחורפנת וכשרונית הזאת. ההבטחה שהם עוד יצליחו להתעלות מעל זה בהמשך היא סיבה טובה ביותר לשרוד ולהישאר בסביבה להיות שם כשזה יקרה.

STR4TA – Aspects

Fאנק/ג׳אז/דאנס

תיבת אוצר של גרוב בריטי, עמוסה להתפקע בגוד וייבז ובהבזקי אושר אינטר־גלקטיים.

TEKE::TEKE – Shirushi

פסיכדליה/סרף

להקה סופר ייחודית ששואבת השראה מגאראג׳ וינטג׳י אסלי. מוזיקה יפנית מסורתית, מצבי תודעה בלתי שגרתיים ויקומים מקבילים.

The Armed – ULTRAPOP

אקספרימנטלי/נויז/פופ

שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לזמן שבו אלבום כל כך קיצוני וכל כך מוזר מסוגל להיות אחת התופעות הכי מדוברות ומוערכות של השנה. מומלץ להתחיל בווליום הכי חזק שיש לכם ואז להגביר.

The Coral – Coral Island

פולק/אינדי

לא יהיה מפתיע אם האלבום הזה המיר המוני אנשים שהיו אדישים לחלוטין לקיומה של הלהקה הזאת למעריצים נלהבים. הכי בצדק שיש. ספוטיפיי, אפל

דה קוראל, הרוויחו אי פרטי אחרי המון שנים של עבודה קשה

The Silver – Ward of Roses

בלאק מטאל/שוגייז

פצע פתוח ומדמם, מתוכו בוקעים ורדים קורנים ומלאי חיים הניזונים מן המוגלה, וצומחים למימדים מפלצתיים.

טריפולי – Tripoli

פוסט־פאנק

רק התחילו, אבל כבר מסתמן שזאת הלהקה הכי טובה שדני מקוב, ערן צור או שלומי ברכה אי פעם היו חברים בה.

.Tune-Yards – sketchy

אקספרימנטלי/פופ

שירים צוהלים ומלאי נשמה שמדסקסים ברצינות תהומית את ענייני השעה, מתרכבים יחדיו לאלבום מקפיץ ותזזיתי שבמרכזו דקה דומייה. אי אפשר לשמוע הכל בבאנדקאמפ אז יש גם: ספוטיפיי, אפל

Turnstile – Glow On

גראנג׳

אם ימשיכו הסגרים החבר׳ה האלה יאלצו לשבת ולהמשיך לכתוב שירים עוצרי נשימה כאלה, ואם העולם יפתח נוכל לראות אותם על במות ענק עם מערכת סאונד שראויה להישג הכביר הזה. מה שנקרא win-win situation. ספוטיפיי, אפל

Twin Shadow – Twin Shadow

פופ/אינדי

כדור הרגעה אבל לא מהסוג שעושה אפטיה ולישון, אלא מהסוג שעושה לקחת את הדברים בקלות, לשים משקפיים ורודות ולהמשיך הלאה ברוח טובה. בדיוק מה שהרופא רשם.

Vial – Loudmouth

Pאנק רוק

שום סיכום של השנה לא יהיה קרוב לשלם בלי להזכיר כמה הלהקות הנשיות בועטות ומלהיבות היום יותר מאי פעם, ושום סקירה של התופעה הזאת לא תהיה שלמה בלי להזכיר את האלבום הזה. באנדקאמפ חלקי אז: ספוטיפיי, אפל

Vivien Goldman – Next is Now

דאב/ניו־וייב

משוחררת הPאנק הגדולה מהחיים שוברת שתיקה ובאה הכי בטוב שאפשר כדי לעודד לתנועה ולפעולה.

Weezer – Van Weezer

פופ/רוק

קצת מאוחר מדי בציר הזמן בשביל באמת להתדיין על הלהקה הזאת. מי שלא טוב לו – יום טוב לו. ומי שטוב לו? וואלה טוב מאוד לו. ספוטיפיי, אפל

לוויזר הייתה שנה טובה יותר מאשר ללהקה האהובה עליך, תתמודדי!

Yawning Sons – Sky Island

סטונר/גראנג׳

מוזיקה הרבה פחות כבדה ממה שהיה אפשר אולי לצפות. כזאת שמתעניינת באיזון, אווריריות ואיך להגיע רחוק מאוד מבלי לזוז בכלל.

Ylva Falk – Inner Garden

טריפ־הופ/פסיכדליה

לא ברור אם היא הגיעה להארה רוחנית של ממש או פשוט קיבלה את המספר של הדילר שכולם רודפים אחריו, כך או כך – היא עשתה מזה אחלה מוזיקה שבעולם.

וואלק יש מצב שתעופ/י גם על אלו

  • פוסט  

    ביקורות

    מיקסטורה: תחל שנה וברכותיה

    2022 נפתחת עם מבול של ריליס מעולים. הנה 13 מומלצים במיוחד

    תום גבעול 18.01.2022
  • פוסט  

    חדשות

    השירים החדשים שעשו את השבוע

    43 סינגלים טריים שיצאו בשבוע האחרון בזירה המקומית

    אלפרד כהן 17.01.2022
  • סיוון רובין. צילום: נדב יהלומי
    פוסט  

    מאמרים

    נקודתיים: "נקודת חן" מארחת את סיוון רובין

    על ה־EP החדש, החזרה לבית הספר והקאבר לאחרית הימים

    חן ליטבק, ירדן אבני 16.01.2022