מעטים הם הדברים שיכולים להוציא אישה מדעתה מהר יותר מההערה "מאמי, את מגזימה". יעל ברונשטיין כנראה שמעה את המשפט הזה בחייה לא פעם ולא פעמיים, אבל המשיכה בשלה, וה"הגזמות" כנראה לקחו אותה רחוק כי יצא לה מהן אלבום בכורה שאפתני, מגובש וגדוש באופי, כזה שאי אפשר לפספס.
יעל את מגזימה, שם הבמה של ברונשטיין וגם שמו של האלבום החדש, יצא בשבוע שעבר לעולם אחרי שורה של הבלחות קצרות לעולם העשיר שלה, שורה של סינגלים שכל אחד מהם סיפר סיפור על יוצרת אחרת לגמרי. פעם אמנית ספוקן וורד, פעם זמרת ארצישראלית, פעם ראפרית עם תעופה עצמית מדבקת. איכשהו, הכל מתחבר לתמונה של יוצרת אחת עם המון פנים שונות, כל צד חריף ומדוייק בדרכו. "אמרו לי שאני צריכה לבחור איזו מין זמרת אני", היא מספרת. "העבודה על האלבום הזה הוכיחה לי שדווקא כן, אפשר עיניים גדולות, אפשר הרבה מהכל, אפשר לחגוג את כל מה שיש בי ולפלרטט עם כל מה שמעניין אותי. אפשר ליצור בלי לעשות הפרדות מלאכותיות".
ברונשטיין מכנה את האלבום החדש שלה "מוזיקה לאנשים שאין להם צ'יל". היא תחגוג את צאתו בהופעת השקה ירושלמית ומיוחדת ב־26.1 בינואר בצוללת הצהובה, אבל אין לנו צ'יל, אז בזמן שאנו מחכות הזדרזנו להזמין אותה להתארח בתוכנית השבועית "הקצה שלי" ולבחור לכן מוזיקה שמרגשת ומרימה אותה, עם Meghan thee Stallion, דודו טסה ואפילו הכל עובר חביבי, שיהיה לנו מה לנגן בראש בפעם הבאה שיזרקו לעברנו איזו הערה סתומה על הגזמה:
אבל אנחנו תמיד רוצים לשמוע עוד. אז ביקשנו מהעורכת האורחת של השבוע לספר לנו על עצמה מהצד השני של המשוואה, כמאזינה, ולשמוע עוד על המוזיקה שמטעינה אותה.
התגלית המוזיקלית הכי טרייה אצלך?
"'הכל חוץ מהלב' של עדן דרסו. שקעתי לתוך השיר הזה כמו לתוך אמבטיה חמה. זה טקסט מהפכני ופורץ דרך בעיניי, ובכלל היא עושה דברים כל כך מעניינים ונבונים. אני עפה על כל פרויקט שלה".
מוזיקה שאהבת בעבר וחזרת לשמוע בתקופה האחרונה?
"'Africa' של Toto חזר להיות שיר הבוקר שלי, אחרי הרבה זמן של שוטטות עם שירים אחרים. בתכל'ס, הנאמנות שלי לשיר הזה מוחלטת ואני מוכנה גם להגן בגופי על הטיעון שבפזמון הם שרים 'It's gonna take the lot' ולא 'A lot' כמו שכתוב בכל מקום לפי גוגל. יש עוד כמה מאמינים כמוני, אפילו יש קבוצת פייסבוק, ואנחנו נלהבים ביותר".
מתי בפעם האחרונה התרגשת משיר ששמעת ברדיו?
"באיזושהי נסיעה לילית שמעתי את 'רעיל' של מאי ספדיה, וכל כך נגנבתי שהייתי חייבת לעצור בצד ולמצוא את הבחורה הזאת. התאבססתי עליה בצד הכביש וקראתי כל מה שאפשר למצוא עליה בגוגל באותו הרגע, תוך שאני שומעת בלופים את 'רעיל' ולא מצליחה להבין איך מסתובבת בינינו בני האדם בחורה כזו גאונה ומוכשרת. מסוג המוזיקאיות שלדעתי הולכות להפוך את המדינה יום אחד".
את מי הכי היית רוצה לראות בהופעה?
"פרדי מרקורי, אם אפשר מהשורה הראשונה באיצטדיון, איפה שהזיעה שלו יכולה לטפטף עליי ישירות".
מה האלבום האחרון שהפתיע אותך?
"מישהי גילתה לי אלבום ביצועים לשירי סשה ארגוב שעשו רוני גינוסר וגון הלוי ב־2014, והחננה שבי פשוט פרצה החוצה. נגנבתי מהעיבודים הגאוניים לפסנתר, בעיקר כי הם טמנו בליווי פראזה מתוך 'אהובתי שלי לבנת צוואר' כמעט בכל השירים! כמו ביצת פסחא קטנה שנועדה לאוזניים כמו שלי! זה כל כך איזוטרי שאין לי עם מי לחלוק את ההתלהבות הזו. בעיקר הפתיע אותי השיר 'דודה קלרה' שלא הכרתי, שיר נידח ומדהים עם הטקסט הכי יפה בעברית ששמעתי אי פעם".
הסוד המוזיקלי האישי שלך?
"הזמרת שהכי השפיעה עליי היא כנראה שושנה דמארי, ובסתר אני הכי־הכי רוצה להיות כמוה. יש לי אפילו כמה תמונות מהופעות שמרמזות שאני עושה כמוה עם הידיים, בלי בושה".
משהו להוסיף?
"בדיוק הוצאתי את אלבום הבכורה שלי יעל, את מגזימה ואני גאה בו מאוד, במיוחד בזה שאיכשהו הצלחנו להביא לתוכו שילוב של כל הטקסטים האפשריים, באמצעות ראפ ובאמצעות שירה מלוא־הגרון של הדיווה שאני, בד בבד. יש הופעת השקה בצוללת הצהובה ב־26.1. הולך להיות חשמל".