הרוחות מתקררות, העננים מאפירים, אולי עוד רגע יהיה גשם, אבל מה שבאמת הכניס אותנו לאווירה סוערת השבוע הוא ה־EP החדש והמצוין של NŪR. להקת הפוסט־מטאל/הארדקור החיפאית הוציאה בשבוע החולף את Negative Transfer דרך הלייבל השוודי Suicide Records, ובו שלושה שירים חדשים, מתפתחים, עמוסים ברגש ובאווירה קודרת ודרמטית – בדיוק מה שאנחנו אוהבות לשמוע בזמן שמחכים לחורף שיחזור במלוא הדרו ותפארתו.
ה־EP החדש מייצג את נור כפי שהם היום, בהרכבם ובסגנונם הנוכחי, אחרי שנים של פעילות בהרכבים וסגנונות משתנים. הגיטריסט ערן מזין (בעבר חבר Barren Hope ו־Magnolia) הקים את הלהקה ב־2015, אך ההרכב הנוכחי התגבש רק לקראת סוף 2018 עם בן דיאמנט על הבס ושירה (חבר Knees Please שהוציאו בעצמם אלבום חדש לפני חודש); אייל לט על התופים ושירה וליאם אליאס על הגיטרה, שני האחרונים חברים בהרכב הארדקור חיפאי מצויין נוסף בשם Bygones שהוציא אלבום בכורה מוקדם יותר השנה. את EP הבכורה שלהם, Light Emerges, נור הוציאו בסוף 2018 באותו לייבל שוודי אך בהרכב אחר, עם דין לברון (Östra Torn) ועמית אשבל. ואמנם כעת, ב־EP החדש, ניתן לשמוע כיצד נור התגבשו ופנו יחד לכיוונים שונים ומסקרנים בשלוש השנים שחלפו מאז.
יחד עם השמחה על האלבום הטרי שעושה כבוד לסצינה מעבר לים, מגיעה גם התרגשות לקראת ההופעות המקומיות שיחגגו את צאתו ואת הצליל החדש והכבד במיוחד שבו: הלהקה מופיעה מחר (22.10) בבית אלפא שבתל אביב, וביום שבת הבא (30.10) בזי־סיטי שבחיפה. ואמנם ההופעות שלהם מעולות ומומלצות ביותר, אך התרגשנו לא פחות גם מהסט שנור הכינו עבורנו לתוכנית השבועית "הקצה שלי" ומהבחירות המוזיקליות שלהם, Mastodon, Neurosis, Cave In ועוד שהתחברו לשעה של קלאסיקות רועשות ותגליות מרעישות:
אבל אנחנו תמיד רוצים לשמוע עוד. אז ביקשנו מהעורכים האורחים של השבוע לספר לנו על עצמם מהצד השני של המשוואה, כמאזינים, ולהבין מאיפה מגיעה ההשראה ליצירה האפלולית, הדרמטית והעשירה של נור.
מה האלבום האחרון שהפתיע אתכם?
ליאם: "A Tear In The Fabric of Life, ה־EP החדש של Knocked Loose. מדובר בלהקת הארדקור עמוסת ברייקדאונים שבעבר חיבבתי אבל לא יותר, בעיקר הרגיש לי שמשהו חסר אצלם וקצת גנרי, אבל האי.פי הזה שינה את כללי המשחק לחלוטין אצל החבר'ה האלו. ריפים של דת' מטאל, מקצבים דפוקים, אווירה של טרור ובלאגן, אל תישנו על זה".
בן: "The Ides of March של Common Bond מ־1971".
ערן: "Ultrapop של The Armed. צבעוני, כאוטי, ולא כמו שום דבר אחר שתשמעו".
מוזיקה שאהבתם בעבר וחזרתם לשמוע בתקופה האחרונה?
ערן: "Empty Room של Suicide Note".
בן: "'Stoney Street' של אמון טובין".
ליאם: "לפני כמה חודשים עשיתי צלילה לתוך הדיסקוגרפיה של King Crimson, להקה שאני מכיר מהילדות אבל אף פעם לא שמעתי לעומק למרות שמאוד אהבתי. בעיניי הם לא הכי עקביים בעולם, אבל יש פנינים והרבה דברים מאוד מפתיעים".
את מי הכי הייתם רוצים לראות בהופעה?
בן: "The Chariot".
ערן: "Isis".
ליאם: "כמובן שקונברג'. ערן השיג אותי וכבר ראה אותם".
הסוד המוזיקלי האישי שלכם?
בן: "האלבום Driving You Insane של Missing Link, גאראג'־רוק ופרוטו־פאנק מפריקינ' 1965. לשמוע מוזיקה כל כך מחורעת מהשנה ההיא היה אחד הדברים היותר מפתיעים שגיליתי לי השנה. איך לא שמעתי על זה עד עכשיו? את מי צריך להאשים? על כל פנים, תנו כבוד לאוסטרליה".
ליאם: "Exhalants, להקת נויז־רוק/סלאדג' מעולה שגיליתי במקרה בשיטוטים בבנדקמפ. מזכירים לי מאוד את Unwound אבל קצת יותר כבדים ואגרסיביים".
ערן: "Mare, להקת פוסט־מטאל עקומה והזויה לחלוטין שאנשים בקושי מכירים, וחבל. התפרקו אחרי EP אחד מעולה אי שם ב־2004".
התגלית המוזיקלית הכי טרייה אצלכם?
ליאם: "Chat Pile. אינדסטריאל, אבל נויז רוק, אבל כבד כמו הגיהנום. אין דברים כאלו".
ערן: "Portrayal of Guilt. במקרה, שתי הלהקות האלו הוציאו לאחרונה ספליט מעולה יחד".
בן: "Dynastie Crisis מצרפת".
מתי בפעם האחרונה התרגשתם משיר ששמעתם ברדיו?
ערן: "לא יוצא לי לשמוע כל כך רדיו, אבל נתקלתי במיקס של ספוטיפיי בקאבר של Thou לנירוונה, אחד שלא הכרתי קודם מבין שאר הקאברים הרבים שלהם".
ליאם: "נסעתי באוטובוס פעם והשיר 'בלבלי אותו' התנגן. לא התשובה שצפיתם נכון? ובכן, אני ואייל מנגנים מעת לעת בלהקת קאברים למזרחית עם עוד כמה חברים שלנו, וזה התנגן בדיוק בעת שיחה בקבוצה של הלהקה, אז אפשר להגיד שלפחות חיוך עלה".
בן: "זה קורה לי לעיתים די תכופות בקול המוזיקה. לפי השאזאם שלי אמש התרגשתי מביצוע של וולדימיר אשכנזי לאטיודה ה־10 של שופן".
שיר שתמיד קצת מלחיץ אתכם?
ליאם: "ערן כבר הזכיר אותם, כל שיר של Portrayal of Gulit. להקה שהיא סרט אימה אחד גדול".
בן: "Välde של Humanity's Last Breath".
ערן: "הקליפ לשיר 'Fleshworks' של Full of Hell עם The Body, אחד הקליפים היותר מטרידים".
משהו שתרצו להוסיף?
ערן: "בואו להופעות! יש לנו הופעה ביום שישי הזה (22.10) בבית אלפא בתל אביב, ובשבת הבאה (30.10) בזי סיטי בחיפה. נשמח לראותכם".
בן: "ערן לא יסכים איתי אבל Kessef זו עדיין הלהקה הכי טובה שהייתה בארץ, חוץ מ־Rabies Caste".
ליאם: "לי ולאייל יש עוד להקה בשם Bygones ולפני כמה חודשים הוצאנו אלבום ראשון העונה לשם If An Engine Burns. הארדקור כאוטי חסר מעצורים ומכוון נמוך מאוד, מוזמנים לבדוק אם מעניין אתכם! וכמובן, תשמעו את האי.פי החדש של נור, השקענו בזה המון".
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
