הברכות והאיחולים לשנה טובה נכנסו לנו ללב השנה, בעיקר כי נראה שלנו ולרבים ורבות סביבנו לא תזיק איזו התחלה חדשה, טובה ומתוקה. אולי כמו היוצר עידו שדה, שבחר לקבל את השנה החדשה עם אלבום בכורה מיוחד, מרגש ומלא מחשבה: הגשם שאני מרגיש.
המילים החדות והנוגעות שבו, ברובן של שדה, מעוררות תחושה נוסטלגית אך מפוכחת כלפי הנוף הישראלי עליו שדה גדל – ציורי ומתקתק כמו שילדות בקיבוץ יכולה להיות, ובו בזמן מתוח וטעון כפי שהמציאות הישראלית המורכבת יכולה להיות. שורשיו המשפחתיים באלג'יר מורגשים ברקע, כמו גם ההשפעה הצרפתית החזקה, והזהויות השונות שמרכיבות את סיפור חייו של שדה מתגבשות לטקסטים מרגשים וקולעים, בליוויי לחניו היפים של שדה והפקה נהדרת של נדב הולנדר, וגם הופעות אורח של ספי ציזלינג, אבנר קלמר, איתמר דוארי וטל רונן.
הזמנו את שדה לפתוח איתנו את השנה החדשה בתוכנית השבועית "הקצה שלי", ולבחור לכם שעה מהמוזיקה שהוא אוהב – מתי כספי, צ'יק קוריאה ו־Stereolab בין השאר, וגם כמה מהשירים מאלבומו החדש:
אבל אנחנו תמיד רוצים לשמוע עוד. אז ביקשנו מהעורך האורח של השבוע לספר לנו על עצמו מהצד השני של המשוואה, כמאזין, ולשמוע עוד על המוזיקה שמלווה אותו.
מה האלבום האחרון שהפתיע אותך?
"אורי סנדר של אורי סנדר, אלבום בכורה ששמעתי במקרה. רק פסנתרן וקולו. הלחנים יפים כל כך ועושים כבוד גדול למילים. האלבום הזה מתנגן לי לא מעט בספוטיפיי בשבועות האחרונים".
מוזיקה שאהבת בעבר וחזרת לשמוע בתקופה האחרונה?
"Shadows and Lights, אלבום ההופעה המופלא של ג׳וני מיטשל. האלבום הזה, שחרשתי בקלטת וידאו בילדות, גרם לי להכיר חמישה מהמוזיקאים האהובים עליי: ג׳וני מיטשל, ז׳קו פאסטוריוס, מייקל ברייקר, לייל מייס ופט מת׳יני. הכל בהופעה הזו חכם כל כך ומאוד לא מתאמץ וטבעי. כיף לראות גם את הקהל הרב שמקשיב מרותק, במין אווירה וודסטוקית, על אף שהמוזיקה לא פשוטה לעיכול".
הסוד המוזיקלי האישי שלך?
"Guinga, מוזיקאי ברזילאי מטורף לגמרי, שאיכשהו לא מספיק אנשים מכירים. שורול׳ה הנהדרים הביאו אותו להופעה בארץ ואני מחכה לעוד אחת. מבחינתי לגינגה יש מומחיות הרמונית נדירה – הוא מצליח להטיח אותי מקיר לקיר בלי שבכלל ארגיש, הכל מתוח עד הקצה, ועדיין יפה כל כך. ממליץ בחום על האלבומים Delirio Carioca ו־Suite Leopoldina, באחרון מתארח גם נגן המפוחית טוטס טילמנס לשני שירים יפהפיים".
את מי הכי היית רוצה לראות בהופעה?
"ז'אק ברל. הלוואי ויכלתי לראות אותו מופיע, ברל עלה בסערה השמיימה שנה לפני שנולדתי. בסרטונים של הופעות שלו רואים מין חיית במה טוטאלית וילדותית באותו הזמן. אני מכיר את ברל בעל פה והוא אחד האמנים האהובים עליי, אבל נדמה לי שאי אפשר להבין את העולם הברלי באמת מבלי לראות אותו על הבמה".
התגלית המוזיקלית הכי טרייה אצלך?
"ענת מושקובסקי ושוזין. החיבור הזה בין תל אביב לפריז הוא אחד שאני מכיר מקרוב, הרבה יופי חינני יש בחיבור הזה, בין ישראל של הכבש השישה־עשר לפופ הצרפתי של פרנסואז הארדי. והקליפ, ורנה שיינפלד. יפהפה עד מאוד".
מתי בפעם האחרונה התרגשת משיר ששמעת ברדיו?
"'תאר לך (זכרונות חמים)', של יהודית רביץ עם דודו טסה. גם משום שמרגש לשמוע את יהודית רביץ מוציאה שיר חדש אחרי הרבה זמן, גם בגלל המילים הפצועות של דליה רביקוביץ׳ שפוגשות לחן, וגם בגלל העיבוד והביצוע שכל כך נכונים להן. כל היובש של האבק המלווה ילדה קטנה הצליח לרגש אותי מאוד".
אלבום לפתוח איתו את השנה החדשה?
"מחשבות ואפשרויות הנפלא של יוני רכטר ועלי מוהר. עבורי, תחילת השנה זה זמן טוב לחשוב מחשבות ולדמיין אפשרויות. ההקשבה לאלבום הזה מצליחה איכשהו לעורר בי אופטימיות לגבי החיים שלנו כאן".
משהו להוסיף?
"אלבום הבכורה שלי הגשם שאני מרגיש זמין כעת להאזנה בפלטפורמות השונות. מקווה שהאלבום הבא יהיה מוכן לקראת ראש השנה הבא".
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
