אולי עוד לא נתקלתן/ם בפרנסיס, אבל הגיע הזמן, כי עוד רגע הוא מוציא את האלבום ה־20 שלו. פרנסיס הוא מסוג היוצרים שנהנים לשתף את הקהל בניסויים מוזיקליים ובפרפורמנסים לא־שגרתיים, מאלה שלא נותנים להגדרות קונבנציונליות לדברים כמו 'אלבום', 'שיר' או בכלל 'מוזיקאי/ת' להגביל אותם.
בין 20 האלבומים של פרנסיס תמצאו פרויקטים שמדהים לגלות שמישהו הרים את הכפפה ומימש אותם. למשל סדר פסח, שהוא עיבוד קומי ביזארי אך נוסטלגי להגדה; אוסף קאברים אקספרמנטליים לשירים ישראליים כמו "אין לי ארץ אחרת" ו"מכה אפורה" שהוציא לכבוד יום העצמאות; כמה אלבומים בהרכבים משתנים תחת השם "פרנסיס וחברים" – וזה רק על קצה המזלג, בין הריליסים הלא־רגילים ובכלל היצירה האמורפית והמגוונת שפרנסיס מוציא בשטף בשנים האחרונות. מה זאת אומרת יצירה אמורפית? נמליץ להתרשם בעצמכן/ם בהופעות שלו (הקרובה ב־21.5 בפסטיבל "ברגים משוחררים" בחיפה), בתוכנית הרשת שלו "לייט נייט פופ אפ" או ב"פרנסיס הסרט", מופע שעתיד לעלות בחודש הבא.
האלבום הקרוב שלו, אוסף (שמגיע ב־10.5), הוא למעשה אסופה של שירים חדשים שייצאו באלבומיו העתידיים. ולמרות שהכל פה נורא מופשט, מצאנו פה סוג של אבן דרך קונקרטית והזדמנות לחגוג את התופעה המיוחדת שהיא פרנסיס. הזמנו אותו להצטרף לתוכנית השבועית "הקצה שלי", והוא מצידו גם לא פספס את ההזדמנות להפתיע אתכם/ן עם 20 שירים לכבוד חגיגות האלבום ה־20, עליהם הוא מספר: "בתוכנית תמצאו שילוב של שירים מהילדות, אביב הנעורים והלימודים במוסררה – התקופות בהן התנסיתי וגיליתי שהכל זה מוזיקה, הכל אפשרי, והכל בידיים שלנו. משהו בתקופה האחרונה מחזיר אותי לשם, אולי משהו לא פתור".
להאזנה ל"קצה שלי" בעריכת פרנסיס לחצו כאן.
אבל אנחנו תמיד רוצים לשמוע עוד. אז ביקשנו מהעורך האורח של השבוע לספר לנו על עצמו מהצד השני של המשוואה, כמאזין, ולשמוע עוד על המוזיקה האהובה עליו.
התגלית המוזיקלית הכי טרייה אצלך?
"צוף/זוהר/ענבל. הייתי בהופעה שלהם בלבונטין 7 והיה הכי מקסים, הדבר הכי כייפי ששמעתי לאחרונה".
מתי בפעם האחרונה התרגשת משיר ששמעת ברדיו?
"אני מאוד אוהב רדיו, בעיקר את צירופי המקרים שקורים עם שירים מרגעים בחיים שחוזרים ברגע הנכון. למשל 'בדרך למילווקי' של איגי וקסמן, שהתנגן כשיצאתי מהסטודיו אחרי שכבר שלחתי לכם את הסט. התלבטתי מלא זמן אם להכניס אותו".
את מי הכי היית רוצה לראות בהופעה?
"אף פעם לא שמעתי את פרנק זאפה יותר מדי, אבל תמיד נראה לי מגניב להיות בהופעה שמישהו ירה בה זיקוק והכל נשרף והיה עשן על המים. או פשוט וודסטוק".
מוזיקה שאהבת בעבר וחזרת לשמוע בתקופת הקורונה?
"חזרתי לנעורים, לשירים שליוו אותי בתקופות המעבר. בעיקר לסצינת האינדי בתחילת שנות האלפיים, כשאנשים הקליטו בבית והוציאו אלבומים בעצמם. גם ספוטייפי הכניס לי לפלייליסט מלא דברים ישנים מכל העולם, והרבה אייטיז ברגיל – כרגע שומע את The Hurting של Tears for Fears".
הסוד המוזיקלי האישי שלך?
"Let's Get Small, אלבום של המוזיקאי/קומיקאי סטיב מרטין. הדבר החשוב ביותר עבורי הוא להיות על הבמה ולנסות לגרום לכם להרגיש משהו, לעבור איזה מסע ביחד. ואעשה הכל בשביל בדיחה. הקומיקאים הטובים ביותר מקדשים את הזמן הזה על הבמה וחיים על הקשר עם הקהל. זה משהו שהצלחתי לחדד בזכות מלא כישלונות על במות פתוחות. בקיצור, לכו להופיע ואל תקחו הכל יותר מדי ברצינות".
שיר שעושה לך חשק מיידי לרקוד?
"'One more time' של Daft Punk. הכל במילים: 'We don't stop, you can't stop, We're gonna celebrate, One more time, a celebration, You know we're gonna do it right, Tonight, hey, Just feeling, Music's got me feeling the need'".
משהו שתרצה להוסיף?
"האלבום ה־20 שלי, אוסף, יוצא ב־10 במאי. זה אוסף של שירים שייצאו באלבומים עתידיים, ויש עוד מלא דברים בתכנון. בינתיים מוזמנים ומוזמנות לשמוע את האלבומים בעמוד שלי בבאנדקאמפ, לעקוב אחריי ביוטיוב או בפייסבוק, ולמי שנהנה מהסט יש גם את Discover Weekly התוכנית השבועית שלי ברדיו ריקבון. בקרוב תהיה עונה חדשה לסדרת הרשת שלי 'לייט נייט פופ אפ'. מוזמנים לבקר אותי ב־Collabo הבית השני שלי והמקום שאיפשר לי לא להיות לבד בתקופה האחרונה. בחודש מאי יהיו גם הופעות – ב־21.5 בפסטיבל 'ברגים משוחררים' בחיפה, ובסוף החודש בקולנוע קנדה, תל אביב, עם מופע חדש בשם 'פרנסיס – הסרט'".
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
