יום הזיכרון לשואה, וגם לעמים ששכחנו
אבדורהים חייט, צילום מסך מתוך יוטיוב

מאמרים

יום הזיכרון לשואה, וגם לעמים ששכחנו

ביום הזיכרון הזה, אחרי שנה קשה למיעוטי העולם, חשוב לנו לשמוע גם את העמים שנרדפים עד היום

נועם ברדין 08.04.2021
style='direction: ltr'

השנה החולפת היתה קשה מנשוא למרבית תושבי כדור הארץ. קורונה, מאות אלפי מתים ובתי חולים שלא יכולים לעמוד בקצב התחלואה, כלכלות קורסות וטראומה נפשית לדורות שלמים. אבל הכותרות על המגיפה הסתירו זוועות נוספות ששגשגו בעולם בשנה הזו. מיאנמר חזרה לשלטון הצבאי האכזרי שטובח כבר שנים בבני הרוהינגיה, מאות טיגרנים נהרגים בטבח ובמלחמת האזרחים באתיופיה, וסין שהולכת ומקצינה מיום ליום, כבר מתקשה להסתיר את מחנות הריכוז, העבודה בכפייה ומחיקת זהותם של מיליוני אויגורים במחוז שינג'יאנג, בין השאר.

לפני שנה שמענו תחזיות על עולם חדש ואמיץ שבדרך, על איך הפנדמיה תשאיר מאחור סדרי עולם ישנים ותשנה את המין האנושי לנצח. היום, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שנה בדיוק מאז תחילת הסגר המלא הראשון בישראל, ונראה שדבר מזה לא קרה. החזקים חיזקו את אחיזתם ואת שתיקתם של מיעוטים ש"מאיימים על קיומם". ביום הזה אני רוצה להיזכר בסבתי המנוחה תמר ברדין, שעברה גיהנום עלי אדמות במחנות ברגן בלזן ואושוויץ, ברבים מבני משפחתה ומשפחת סבי שלא שרדו, ובשמם להזכיר את אלו שעוברים גיהנום עלי אדמות בימינו אנו. 

"לא נעים" היא תוכנית שלרוב מאופיינת באופי רועש, כבד ואפלולי, אך התוכנית ששודרה אמש בערב יום הזיכרון היא תוכנית שקטה, בה השמעתי גם כמה קולות מהעמים הנרדפים של ימינו. ברוב המקרים המוזיקה בתוכנית מדברת בעד עצמה, אבל הפעם היה לי חשוב לתת לאותם קולות גם קונטקסט, לספר את סיפורם גם בשפה שאינה זרה לאוזן.

7.4.2021

קצרה היריעה מלספר את ההיסטוריה המלאה של כל אחד מהעמים האלו, או מלהקיף את כלל העמים הנרדפים הרבים בעולם, ובכל זאת, הנה חלקם.

המוזיקאי האויגורי מול סין הקומוניסטית

"בוב דילן של האויגורים", כך כונה אבדורהים חייט, משורר ומוזיקאי אויגורי שנולד בעיר קאשגאר שבמחוז שינג'יאנג בסין, וזכה להכרה ברחבי העולם הטורקי. הוא מנגן בווירטואוזיות על דוטאר, כלי מיתר מסורתי שנפוץ בעיקר אצל האויגורים ואצל עמים שונים באיזור פרס ומרכז אסיה. ברבים משיריו ניכרת הקינה על מולדתו ועמו. בין השורות הוא אף מפנה אצבעות מאשימות כלפי הכובשים של אדמתו, אך המטאפורות הזהירות לא הספיקו בכדי להגן עליו מפני המפלגה הקומוניסטית הסינית.

בפברואר 2019 הצהרה רשמית של משרד החוץ הטורקי הודיעה על מותו של המוזיקאי. "בצער עמוק למדנו על מותו של אבדורהים חייט, המשורר העממי יוצא הדופן שנשפט לשמונה שנים בכלא בגין אחד משיריו, במהלך שנתו השנייה במאסר", נכתב בהצהרה. "הטרגדיה הזו מחזקת את דעת הציבור הטורקי כלפי ההפרות החמורות של זכויות אדם שמתבצעות באזור שינג'יאנג. אנו מצפים שהתגובה הלגיטימית הזו תילקח בחשבון על ידי הרשויות בסין. אנו מכירים בכבוד זכרו של אבדורהים חייט, ושל כל אחינו שאיבדו את חייהם כשהגנו על זהותם הטורקית והמוסלמית", נכתב בהצהרה, ובהמשכה גם נדרשה סגירתם של מחנות האויגורים.

יום למחרת, הרשויות הסיניות ענו על הצהרה זו עם סרטון קצר של חייט שבא לסתור את דבר מותו. בסרטון חייט טוען שהוא נמצא בחקירה על הפרת החוק הלאומי, אך בבריאות טובה ושמעולם לא סבל מפגיעה בזכויותיו. העמותה למען זכויות האויגורים קבעה שיש ספק באמינות הסרטון, בו ניכר שדבריו של חייט הוכתבו לו ועוד סימנים מוכרים רבים מעדויות של עצורים שנוצרו תחת איומים ועינויים. מאז אותו סרטון נעלמו לחלוטין עקבותיו של חייט. והאבידה היא עצומה. 

מעל למיליון אויגורים, מוסלמים שאין להם שום קשר לסין למעט שותפות גורל גיאוגרפית בת כ־300 שנים במחוז שינג'יאנג שבצפון־מערב המדינה, מרוכזים במחנות, עובדים בכפייה, נאנסות בברוטאליות בשגרה ומאבדים את זכותם לזהותם תחת שלטון המפלגה הקומוניסטית הסינית. בימים אלו נשיא ארה"ב הנכנס מחריף את הגינויים כלפי סין ומכיר בפשעים נגד האנושות שמבצע הממשל הסיני כנגד האוכלוסייה האויגורית. חברות ענק כמו H&M ו־Nike הודיעו לאחרונה כי לא ישתמשו בכותנה המיוצרת בשינג'יאנג, בעבודה בכפייה לפי דיווחים, ומתמודדות בימים אלה עם חרמות כבדים בקרב הקהל הסיני של חנויותיהן. העולם מתחיל לדבר על הפשעים נגד האנושות שמתבצעים בסין, אך סין מתבצרת בעמדתה. שחרורם של מיליון האויגורים המוחזקים במחנות, והכרה בזכויותיהם של מיליוני האויגורים שחיים בסין, אינם נראים באופק.

אבדורהים חייט מבצע את השיר "ۋەتەن قەدرى"

הזמרת שנעצרה כי שרה בכורדית

כמה שבועות לפני הצהרת משרד החוץ הטורקי על מותו של חייט, בדצמבר 2018, נודע על מעצרה של זמרת אחרת עת נחיתתה בטורקיה. ילדה עבאסי, זמרת כורדית ממחוז קורסאן שבאיראן בו מתגוררים כורדים רבים, נעצרה עם הגעתה לשדה"ת אטטורק באיסטנבול, עקב טענות הקשורות ל"מעשי טרור" ולשירים שביצעה עבאסי בהופעותיה הקודמות במדינה. היא שוחררה אחרי 16 שעות במעצר, אך החקירה נגדה המשיכה, ועורכי דינה הצהירו כי "השירים שהיא שרה לא יכולים להיחשב כפשע", וכי "נראה שהיא נעצרה משום שהיא כורדית ששרה בכורדית".

זהו אינו תקדים במערכת החוק הטורקית, בה שירים ופוסטים במדיה החברתית כבר נחשבו בעבר כראיות ל"קידום פרופגנדה וטרור" ול"חברות בארגוני טרור". עבאסי גינתה ברשתות החברתיות את טורקיה על כיבוש ופשעי מלחמה באפרין שבסוריה, בה ממוקמים כוחות ואזרחים כורדים רבים, לאחר שפלשה לעיר הצפונית בתחילת 2018 ולפי הדיווחים הרגה אזרחים ושללה מאחרים את זכויותיהם. 

לאורך מאות שנים הכורדים, הנחשבים למיעוט הגדול בעולם שאין לו מדינה משל עצמו (כ־45 מיליון), מוצאים עצמם בין אבני הריחיים של המזרח התיכון. בתחילת המאה הקודמת אומות העולם נענו לדרישתם למדינה עצמאית, אך הבטחות אלו מעולם לא התממשו, ובמהלך המאה ה־19 ועד היום הכורדים נטבחו בהמוניהם. עשרות אלפים נהרגו בין השאר בפצצות גז בכורדיסטאן העיראקית במבצעי אנפל שעיראק הובילה תחת סדאם חוסיין בשנים 1987-1988, בגינם הוא הוצא להורג כעשרים שנה אחרי כן.

בטורקיה, החשש מעליית כוחו של המיעוט הכורדי במדינה, כ־14 מיליון אזרחים שמהווים כמעט 20% מאוכלוסיית המדינה, קיים ומורגש יותר ויותר בשנים האחרונות. על רקע זה נעצרה עבאסי, ובינתיים, בסוריה, לוחמים כורדים לכודים כבר שנים בין הכוחות השונים בצפון המדינה, בשכונות חלב ההרוסות ובמחוזות הסמוכים למושבם של הכורדים הטורקים. 

ילדה עבאסי

היזידים הם פלג אנדוגמי בתוך אותו מיעוט כורדי בעל דת ייחודית משלו, שחיים אלפי שנים בעיראק, ומאז מותו של סדאם חוסיין, נהרגו, שועבדו ונלקחו כשפחות מין באחד מאסונות זכויות האדם הנוראים ביותר של העשורים האחרונים. באבה אזאד הוא יוצר יזידי שמנגן בסגנון הסטראן, המזוהה עם העיר הכורדית שינגאל (או סינג'אר) שבעיראק ומספר על מורשתו הקשה של העם הכורדי לאורך השנים. את שירו "Felaka Min" אפשר לשמוע בתוכנית.

צלילו של הכאב הארמני

מלחמה נוספת שפרצה מחדש ב־2020 בסמיכות לגבולות טורקיה היא המלחמה בין אזרבייג'ן וארמניה, כשהאזרבייג'נים נתמכים על ידי הכוחות הטורקים במאבקם מול ארמניה (ושואת הארמניים תחת האימפרייה העותמנית עוד מהדהדת ברקע). מלחמת נגורנו־קרבאך השנייה התרחשה בספטמבר-נובמבר האחרונים, עקב התחממות בגבולות המובלעת המדינית של נגורנו־קרבאך, הנמצאת בשליטה אזרבייג'נית בסמוך לגבולות ארמניה. 95% מאוכלוסיית האיזור היא ארמנית נוצרית הדורשת מדינה עצמאית. המתיחות הנוכחית עוררה מלחמה בין ארמניה לאזרבייג'ן שגבתה את חייהם של לפחות 5000 ארמנים, ובסיכומה ארמניה המובסת העבירה לידי אזרבייג'ן אזורים נוספים בהם חיים אזרחים ארמניים רבים, אלו שלא ברחו מבתיהם. 

הארמנים למודי המלחמות והפוגרומים משמיעים את כאבם דרך הדודוק, כלי נשיפה עתיק העשוי מעץ המשמש, כפי שאפשר לשמוע בקטע המצמרר של המוזיקאי הידוע ביצירות הדודוק היפהפיות שלו, דג'יוואן גספריאן, גם אותו ניתן לשמוע במהלך התוכנית.

ישנם עמים נוספים שלא הצלחתי לכלול בתוכנית אך בהחלט חשוב להזכיר. מי שסבלו קשות בשנה החולפת הם הטיגרנים באתיופיה, שבשנה האחרונה נאבקים על חייהם במלחמת האזרחים במדינה, ובנובמבר האחרון מאות נהרגו בטבח בעיר מאי קדרה. 2020 היתה שנה קשה גם במיאנמר, בה הצבא השתלט מחדש אחרי שנים בודדות בהן המדינה הצליחה להתקיים כדמוקרטיה. השלטון הדמוקרטי במיאנמר התאפשר רק במחיר שתיקתה של מנהיגת המדינה אונג סן סו צ'י, שאיפשרה לצבא להמשיך לטבוח בבני הרוהינגיה, מיעוט מוסלמי שחי במדינה. היום, כשאונג סנג סו צ'י במעצר בית והצבא שב לשלוט ברודנות במיאנמר, קשה לתאר מה צופן העתיד לבני הרוהינגיה ולמיאנמר בכלל.

"They Have Made Us Stateless", שיר מחאה בסגנון הטראנה המסורתי של בני הרוהינגיה

אומרים שאסור להשוות, ששום דבר לא היה נורא כמו השואה של העם היהודי. וזה נכון, שום דבר לא היה או יהיה נורא באותו אופן (ומי אנחנו שנשווה כאב אל כאב בכלל), אבל כדי לראות שזוועות דומות מתרחשות היום בצורות אחרות ומחרידות לא פחות, צריך לראות רק קצת יותר רחוק ממה שמול העיניים. העולם הבטיח אז שלעולם לא עוד, אנו חוזרים ואומרים זאת בכל טקס זיכרון, אבל בשביל מיליוני בני מיעוטים, הזיכרון המר של העם היהודי כלל לא רחוק מהמציאות המרה שלהם בימינו אנו. 

לזכר 6 מיליון יהודים, ועוד מיליוני אויגורים, כורדים, יזידים, ארמנים, טיגרנים, רוהינגיה, כל מי שנולד לתוך מלחמות עתיקות שגובות את חירותו ובטחונו.

מוזמנות/ים להאזין למוזיקה בהגשת נועם ברדין בתוכנית "לא נעים", מדי יום רביעי בשעה 19:00

וואלק יש מצב שתעופ/י גם על אלו

  • פוסט  

    ביקורות

    השירים החדשים שעשו את השבוע

    19 סינגלים טריים שיצאו בשבוע האחרון בזירה המקומית

    אלפרד כהן 13.09.2021
  • עידו שדה, צילום: רונן גולדמן
    פוסט  

    מאמרים

    הקצה של עידו שדה

    על הדואט שמחבר בין פריז לתל אביב והופעה בלתי נשכחת של ג'וני מיטשל: העורך האורח של השבוע משתף

    צוות "הקצה שלי" 10.09.2021
  • פוסט  

    ביקורות

    השירים החדשים שעשו את השבוע

    15 סינגלים טריים שיצאו בשבוע האחרון בזירה המקומית

    אלפרד כהן 06.09.2021