בשקט בשקט, התגנב לאוזנינו לאחרונה יופי מזן חדש. האלבום הראשון של פרויקט PANIM, מאחוריו עומד היוצר הצעיר עילי סהר, יצא בחודש החולף, ולמרות שכולו עדין וחרישי הוא מסעיר אותנו מאז. זוהי אסופה של שבעה שירים שנולדים משקט ומפיחים בו חיים משוחררים מצורה, כמו מים זורמים שמחלחלים עמוק.
את יצירת האלבום מתאר סהר כתהליך אינטואיטיבי, גרעין רעיוני שגדל באופן אורגני ליצירה מינימליסטית אך שלמה. האלמנטים הרפטטיביים שמהדהדים את ההשראה של סהר מעולמות הפוסט־רוק/פופ הופכים את חוויית ההאזנה למדידטיבית ומעמיקה. עם הופעות ווקאליות נפלאות של נועם קליינשטיין ורועי דגני, אלון לוטרינגר שאמון על ההקלטה והמאסטרינג והסקסופוניסטים אילאיל ספקטור ועילי שחל שמלווים את האלבום לאורכו ברכות יוצאת דופן, סהר גיבש ב־PANIM אלבום שהוא פנינה נדירה בנוף המקומי וייחודית ביופיה.
אלבום הבכורה של הפרויקט יצא ב־18 בפברואר החולף, ואחרי שערכנו היכרות מעמיקה, הזמנו את סהר להצטרף לתוכנית השבועית "הקצה שלי" ולבחור שעה מהמוזיקה שעוררה בו השראה בעת היצירה. תוכלו למצוא בה את Talk Talk, ביורק, Broadcast, אדריאן לנקר ועוד יוצרים פחות מוכרים ומאוד מיוחדים – כמו גם כמה מהשירים החדשים של סהר, שמאוד ניכרות בהם ההשפעות הללו ושמשתלבים ביניהן לכדי סט שקט ומכשף.
אבל אנחנו תמיד רוצים לשמוע עוד. אז ביקשנו מהעורך האורח של השבוע לספר לנו על עצמו מהצד השני של המשוואה, כמאזין, ולשמוע עוד על המוזיקה האהובה עליו.
מה האלבום האחרון שהפתיע אותך?
"What's Your Pleasure של ג'סי וור. הכרתי אותה מעט בעבר ולא היה משהו שתפס אותי, אבל בסוף שנה שעברה שמעתי את האלבום הזה ואני לא מפסיק לרקוד לצליליו. כמעט כל שיר תפור על המילימטר וכל כך כיפי. יש פה דיוק בכתיבה ובהפקה, ובעיקר לא היה משהו חדש שכל כך הזיז אותי פיזית מלא זמן, אז זו הפתעה טובה ונחוצה".
"וגם Utakata No Hibi, אלבום של יוצר יפני בשם Mariah. נכנסתי אליו בלי שום רקע או ידע מקדים, והוא הפתיע אותי בכל מיני מובנים – קודם כל יש כמה שפות שונות של שירה שלא הצלחתי לפענח, ומעבר לכך הפתיעה אותי המוזיקליות האמורפית שלא הצלחתי לשייך או להשוות לכלום. אחרי ההאזנה, כשבדקתי והבנתי שזה מוזיקאי יפני שמארח זמרת ארמנית, ושזה יצא ב־1983, זה בכלל היה מפתיע. זה הכי מגניב בעולם (והמדד הכי טוב ליצירה מוצלחת בעיניי) זה שיש כאן קטעים שאם היו יוצאים עכשיו, הייתי מניח שזה ממש חדש! ובעצם זה אלבום מלפני כמעט 40 שנה. הקטע שהכנסתי לתוכנית, 'Shisen', הוא במיוחד כזה ואהוב עליי מאוד".
את מי הכי היית רוצה לראות בהופעה?
"תמיד כשאני חושב על הופעת עבר שהייתי רוצה להיות בה, מיד קופצת לי לראש ההופעה של Portishead ברוזלנד, ניו יורק שגם יצאה כאלבום לייב. אני לא אוהב אלבומי הופעה כמעט אף פעם, אבל פה יש משהו מאוד אחר. מרגיש שבחלל הייתה אנרגיה מאוד מיוחדת באותו זמן, והשירים שלהם תפסו נפח אחר עם התזמורת והנגינה החיה של כל הסאמפלים שלהם. ביצועים מהממים. אבל הפנטזיה האמיתית היא לראות את ביורק בבארבי מהשורה הראשונה".
התגלית המוזיקלית הכי טרייה אצלך?
"Big Thief ואדריאן לנקר (חברת הלהקה שגם יצאה עם פרויקט סולו לאחרונה). התחלתי להקשיב להם לפני שנה וחצי בערך, לא הלהקה האחרונה שהכרתי אבל כן זו שהכרתי הכי לעומק ולאורך זמן. לנקר פשוט מדהימה בעיניי, גם ככותבת מילים וגם כגיטריסטית, בכלל ארבעתם מוזיקאים כל כך טובים. יש משהו מאוד מכיל בנוכחות שלה, והכתיבה שלה תמיד זזה בין אישי למופשט בצורה מהממת. וגם כיף שזה קורה עכשיו".
הסוד המוזיקלי האישי שלך?
"Dirty Beaches הוא אחד האמנים הראשונים שממש ממש אהבתי, מכיתה ז' עד ח' בערך. יש לו המון חומר ורובו יפה, אבל שלושת האלבומים המרכזיים שהוא עשה תחת השם הזה הכי יפים (Badlands, Drifters/Love Is The Devil ו־Stateless). הוא פשוט יוצר מרגש, והוא נשמע כמוהו בכל הדברים שהוא עשה – משירה על לופים ישנים באלבום הראשון עד לאמביאנט המהמם באלבום השלישי. תמיד הרגשתי שאף אחד לא מכיר אותו חוץ ממני ואני גם יודע שהחוויה שלי עם המוזיקה שלו היא באמת אישית. אני חושב שאני אוהב אותו כל כך בעיקר בגלל שהוא פתח אותי להמון דברים בגיל מאוד צעיר, וזה עיצב אותי אנושית אפילו יותר ממוזיקלית. באמת שווה האזנה, לא תמיד פשוט ולא תמיד ברור, אבל לתחושתי החוויה שהוא מעביר איכשהו גדולה מסך שיריו".
הופעה מקומית שתרצה לראות כשההופעות סוף סוף יחזרו?
"מזמן לא הייתי בהופעה של Tiny Fingers, ראיתי אותם כבר הרבה פעמים אבל הם באמת מדהימים בלייב. יש בהופעות שלהם תחושה של התאחדות והתעלות. הייתי שמח גם לראות את מוג'הדין במועדון צפוף ומיוזע".
משהו שתרצה להוסיף?
"בפלייליסט שהכנתי לקצה שלי התמקדתי באמנים שהם פשוט הכי הכי מבחינתי. בחירות קשות נעשו כדי להצטמצם לשעה, אני צריך תוכנית שבועית… היה מאתגר להכניס גם חלק מהשירים שלי בתוכנית, אבל יחד עם זאת זו הייתה הזדמנות כייפית לייצר את הקונטקסט שאני מרגיש שהמוזיקה שלי קשורה בו, בשעת רדיו אחת. והנה גם קישור לאלבום החדש של הפרויקט שלי, PANIM".
בטוויטר
בפייסבוק
בוואטסאפ
בטלגרם
