הקצה של נועה בנתור
נועה בנתור, צילום: אדם אוהב עמי

מאמרים

הקצה של נועה בנתור

על הפסקול המרגש של Insecure והשיר שנמאס כבר לשכנים שלה לשמוע - העורכת האורחת של השבוע משתפת

צוות "הקצה שלי" 25.03.2021

בין רעשי הבחירות ותוצאותיהן להכנות לפסח כמעט פספסנו את היום הראשון של האביב (או יום השוויון האביבי), שחל רשמית בסוף השבוע החולף (20.3). למזלנו, יוצרת מוכשרת בשם נועה בנתור דאגה לספק לנו תזכורת לכך עם האלבום החדש שלה, והעונות מתחלפות. למעשה זוהי יותר מתזכורת – זהו אלבום שמספק הזדמנות נדירה ביופיה להשקיף מרחוק על הכדור שלנו מסתובב על צירו, על הטבע שנע במחזוריות נצחית ואותה מחזוריות שנעה בתוכנו עם הרגלים ורגשות ישנים, החן שמתגלה עם כל קרן אור חדשה.

האלבום שיצא בתחילת החודש הוא הרביעי במספר של בנתור, והראשון שלה בעברית. היא יצרה אותו כאלבום קונספט, ובו כל שיר מייצג עונה אחרת. גם ההרכב הוא חלק מהקונספט של האלבום, שירה, גיטרה וכלי קשת, בסיועו של עוזי פיינרמן (AKA עוזי רמירז) שאחראי לעיבוד ובהשתתפות מוזיקאים מוכרים ומוכשרים נוספים כמו אלון לוטרינגר, בן גולן ואלכס משה (Folly Tree). ובדומה לאלבומים קלאסיים של יוצרים כמו ניק דרייק, ג'וני מיטשל ורבים נוספים, שנוצרו בהרכב דומה ובהשקפה נטורליסטית דומה, גם כאן התוצאה היא יצירה על זמנית ונוגה, אידיאלית לרגעי התבוננות פנימית מלנכוליים.

והעונות מתחלפות יצא ב־1.3 בהוצאתה העצמאית ובעזרת פרוייקט גיוס למימון המונים שזכה להצלחה יפה דרך אתר Headstart. הוא יצא בתזמון מושלם, לא רק בכדי לברך את היפה שבעונות, אלא גם בשלהי שנה שחלפה על פני רבים ורבות מאיתנו מבלי שנזכה לצאת אל העולם ולחזות בו בעצמנו. "למרות שלא נכתב על נושא זה במקור, הוא יוצא שנה לאחר תחילת הסגר הראשון וסופג אליו את משמעות התקופה, עם שאיפה אמיתית לשינוי עונות והתחלה חדשה", במילותייה.

לכבוד האלבום החדש, הזמנו את בנתור להצטרף אלינו לתוכנית השבועית "הקצה שלי" ולפתוח רשמית את האביב עם שעה מהמוזיקה האהובה עליה. תוכלו לשמוע בה את Cat Power, Radiohead, ריף כהן וגם כמה שירים שלה, מהאלבום החדש וגם מעונות קודמות, בסט שממשיך בטבעיות את קו היצירה היפה שלה:

24.3.2021

אבל אנחנו תמיד רוצים לשמוע עוד, אז ביקשנו מהעורכת האורחת של השבוע לספר לנו על עצמה מהצד השני של המשוואה, כמאזינה, ולהכיר עוד מהמוזיקה שמעוררת בה השראה.

מה האלבום האחרון שהפתיע אותך?

"האלבום האחרון של ריף כהן, Quelle Heure Est Il (איך מבטאים את זה?). אני לא תמיד מתחברת מיד לשירים של ריף אבל מעריכה אותה בטירוף, ופה יש ערב רב של סגנונות, שפות ורגשות, וכמה שירים יפהפיים בעיניי".

מתוך אלבומה האחרון של ריף כהן

את מי הכי היית רוצה לראות בהופעה?

"אוי, יש המון! יש לי רשימה, גם של כל ההופעות שכבר ראיתי וגם של מה שעוד רוצה. כרגע בא לי להיות בהופעה של טום ווייטס, קרוב־קרוב לבמה, וגם בהופעה של אנדרסון פאק".

התגלית המוזיקלית הכי טרייה אצלך?

"ארלו פארקס. הייתה לי שנה קצת מוזרה ודווקא מאד עמוסה ב־Day Job ובעבודה על האלבום החדש, אז קצת הרגשתי מנותקת מכל מה שקרה בעולם מבחינת מוזיקה חדשה. אבל האלבום האחרון של ארלו פארקס תפס אותי, והוא מאד עגול ונעים".

מוזיקה שאהבת בעבר וחזרת לשמוע בתקופת הקורונה?

"סטיבי ניקס! נראה לי שהשכנים שלי שונאים אותי כבר מרוב פעמים ששמתי את 'Edge of Seventeen' בפול ווליום בשנה האחרונה".

מתי בפעם האחרונה התרגשת משיר ששמעת ברדיו?

"אני שומעת הרבה רדיו יחסית, עבודה וזה, אבל דווקא ההתרגשויות העוצמתיות שחוויתי לאחרונה והביאו לדמעות קרו במהלך סדרות שאהבתי מאוד, כאלו שהפסקול שלהן חיבר בשלמות בין שיר לסצנה. אני מחשיבה עצמי כמבקרת טלוויזיה ותרבות טובה במיוחד, ואלו הסדרות שהפסקול שלהן הכי ריגש אותי השנה: Insecure, Lovecraft Country, Ramy. ובעבר כמובן הפסקולים של Atlanta ו־Girls. רגע שאהבתי במיוחד היה עם 'Are We Still Friends' של Tyler, The Creator שסגר את העונה האחרונה של Insecure".

מתוך פסקול העונה האחרונה של Insecure

הסוד המוזיקלי האישי שלך?

"התחלתי בכלל כזמרת ג'אז. למדתי לבגרות בתיכון במגמת מוזיקה עם טובי המורים לג'אז בארץ – אלברט בגר, עופר פורטוגלי, עמית גולן ועוד. הייתי טובה אני חושבת, ואהבתי את זה מאוד. אחרי הצבא עברתי לניו יורק והתחלתי ללכת להמון הופעות, חזרתי לנגן בגיטרה ולכתוב שירים, ושם התחלתי לזקק איזו סוג של מוזיקאית ויוצרת אני רוצה להיות. גמעתי כל מוזיקה חדשה שיכולתי ולימדתי את עצמי מכל מה שמסביב. האלבום הראשון שלי Waiting On a Shelf יצא בניו יורק ב־2005, הוא קצת מבולגן מבחינת סגנונות, עוד חיפשתי את עצמי, אבל הוא אלבום סופר קול שהפיקו וכתבו איתי ג'ילבר גילמור ואסי ספקטור".

הופעה מקומית שתרצי לראות עכשיו שההופעות סוף סוף חוזרות?

"לגמרי נגה ארז! לא הייתי עדיין בהופעה שלה (קצת חוששת להיות הכי זקנה שם), אבל היא כל כך טובה! הכל שם נפלא ומדוייק והמוזיקה שלה עושה לי שמח, וגם בא לי הופעה שבה אזוז וארקוד".

משהו שתרצי להוסיף?

"בתחילת מרץ יצא אלבומי החדש, רביעי במספר! פעם ראשונה שכתבתי בעברית, שמו והעונות מתחלפות, אלבום שעבדתי עליו יותר משנתיים, עם עוזי פיינרמן שכתב את עיבודי כלי המיתר, וגם עם אלון לוטרינגר ועם עוד מוזיקאים מדהימים. זה מעין אלבום קונספט – גם הרעיון של גיטרה ורביעיית כלי מיתר, וגם הרעיון שכל שיר/שניים מייצגים עונה, במילות השיר והלחן. אשמח אם תקשיבו! ובקרוב אחזור להופיע, אנחנו הרכב של גיטריסטית, כנרת וצ'לנית וזה מיוחד מאוד. בינתיים, מזמינה אתכן/ם להקשיב לאלבום בפלטפורמות השונות".

מוזמנות/ים להאזין לשעה בעריכתה של נועה בנתור בתוכנית "הקצה שלי" המשודרת כל שבוע ביום רביעי ב-18:00

וואלק יש מצב שתעופ/י גם על אלו

  • צילום: רדי רובינשטיין
    פוסט  

    ביקורות

    פרפר יפה של רמאות: על ההצגה "מתאבל ללא קץ"

    המפגש בין ארי פולמן לחנוך לוין הוליד חוויה אסתטית מפעימה ומעוררת מחשבה. זהירות, ספוילרים

    הילה שגן 19.09.2021
  • פוסט  

    ביקורות

    השירים החדשים שעשו את השבוע

    19 סינגלים טריים שיצאו בשבוע האחרון בזירה המקומית

    אלפרד כהן 13.09.2021
  • עידו שדה, צילום: רונן גולדמן
    פוסט  

    מאמרים

    הקצה של עידו שדה

    על הדואט שמחבר בין פריז לתל אביב והופעה בלתי נשכחת של ג'וני מיטשל: העורך האורח של השבוע משתף

    צוות "הקצה שלי" 10.09.2021